האם ניתן לאחד את תיקיו של חייב מוגבל באמצעים?
אדם נכנס לחובות ונפתחים כנגדו הליכי הוצאה לפועל, כעת ולאחר בחינה של ראש ההוצאה לפועל אותו אדם מוכרז כחייב מוגבל באמצעים שאין באפשרותו בהחזרת החובות תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק.
האם למרות זאת יוכל לאחד את תיקיו לחוב אחד הפרוס לתשלומים? ומהו ההוראות במצב דברים כגון זה? על קושיות אלו נשיב במאמר זה – ולפני הכול ניתן בידכם הסבר כללי על ההליכים הללו אשר הם כאמור – איחוד תיקים, וחייב מוגבל באמצעים.
יעוץ משפטי מיידי וסיוע בהתמודדות עם חובות,
לחץ כאן לפנייה אל עורכי דין: יעוץ משפטי
איחוד תיקים – הוא בקשה שנעשית על ידי חייב שפועלים כנגדו נושים מספר, בתיקים מספר, ראש ההוצאה לפועל במקרה כגון דא, רשאי לאפשר לאותו החייב לאחד את תיקיו לתיק אחד הפרוס לתשלומים חודשיים, וזאת בתנאי שיוכל להחזיר את מלוא החוב תוך המועדים הקבועים בחוק(בין שנתיים לארבע שנים).
חייב מוגבל כאמצעים – הוא חייב שהוכרז ע”י ראש ההוצאה לפועל כאחד שאינו מסוגל לפרוע את חובותיו במסגרת לוח הזמנים המקסימאלי הקבוע בחוק, במקרה כזה, אותו חייב יוכל לחרוג מהזמנים הקבועים בחוק, ולפרוס תשלומיו בצורה שונה עם זאת הכרה כחייב כמוגבל באמצעים גוררת עמה הגבלות על אותו החייב בתחום האשראי ובאפשרות לצאת את הארץ.
האם חייב מוגבל באמצעים יכול לאחד את תיקיו במסגרת איחוד תיקים?
על אף שקיים מתח רעיוני עליו עמדנו לעיל המתבטא בכך שחייב יקבל צו איחוד תיקים רק אם שוכנע ראש ההוצאה לפועל ביכולת שלו לפרוע חובותיו בזמנים הקבועים בחוק ולעומת זאת חייב מוגבל באמצעים מוכרז ככזה מהסיבה שאינו יכול לפרוע את חובותיו תוך פרק זמן זה מלכתחילה, המחוקק קבע הסדר המאפשר לשני הליכים אלו לדור בכפיפה אחת.
מקור האפשרות לבחור בשני המסלולים הללו גם יחד מצוי בסעיף 69ו(א) לחוק ההוצאה לפועל ולשונו ברורה : “הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, ייתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז’3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו- 74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד”.
הנה, אפוא על פי לשון הסעיף – אותו חייב יזכה לאיחוד התיקים ולא יחולו עליו סעיפים 74ו – 74ט – ההוראות הקבועות בסעיפים אלו, מתייחסות לדרישות כספיות המוטלות על המבקש איחוד תיקים – ובינם הדרישה להפקדת 3 אחוז מסכום החוב כתנאי לדיון בבקשה לאיחוד כאמור.
אם נסכם את האמור לעיל, חייב המוגבל באמצעים – יוכל באיחוד תיקיו, ועל איחוד זה לא יחולו ההוראות הקבועות בחוק שעניינן תשלום כספים כזה או אחר לצורך דיון בבקשה.
הבדלים בדרישות ההליך, כאשר החייב מוגבל באמצעים
חלקם של ההוראות העוסקות באיחוד תיקים דורשות התנהגות מסוימת מחייב בכדי שיקבל את צו האיחוד המיוחל – כך למשל דורש החוק מחייב להימנע מהוצאה כספית בלתי סבירה שמטרתה אינה ייצור הכנסה – ולא, יכול ראש ההוצאה לפועל לסרב לצו האיחוד – כמו כן, העלמת חובות מסוימים מראש ההוצאה לפועל עלולה לסכל אף היא את צו האיחוד (ראה סעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל).
גם לאחר מתן הצו רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטלו לאור הוראות סעיף 74טו לחוק ההוצאה לפועל שקובע כי הביטול עלול להתרחש באם החייב לא מילא אחר הצו, סיכל את ביצועו, או נמנע משיתוף פעולה עם הממונה על צו האיחוד.
עד כה עסקנו, בהוראות המתייחסות להתנהגות הנדרשת ממבקש צו האיחוד לפני הבקשה ואחר מתן הצו, אך האם דרישות התנהגותיות אלו חלות גם על חייב מוגבל באמצעים שתיקיו אוחדו, שכן ראינו שהדרישות הכספיות אינן חלות על חייב כאמור.
אם נבחן שוב את הסעיף הקובע כי ניתן לאחד תיקיו של החייב ללא הדרישות הכספיות, נראה שהוא שותק לגבי ההוראות ההתנהגויות, סביר להניח כי מתכוון הסעיף לכלול את ההוראות הללו בין חובות החייב – גם אם הוא מוגבל באמצעים.
הדבר נובע מהגיון פשוט, בעוד החובות הכספיות המוטלות על מאחד התיקים “הרגיל” אינן ישימות כלפי מאחד התיקים המוגבל באמצעים – ההוראות שעוסקות בהתנהגות החייב, אינן צריכות להיות מפלות בין חייב מוגבל באמצעים ובין אחד שאיננו מוגבל באמצעים.
אם נסכם דברנו בקצרה, חייב מוגבל באמצעים רשאי לאחד תיקיו, באיחוד כגון דא לא יחולו ההוראות הפרוצדוראליות, שמהותן תשלום ע”י החייב למען דיון בבקשה, אך יחולו הוראות ההתנהגות שסטייה מהן עלולה להביא לסירוב לבקשה, או לביטול צו האיחוד.
חשיבות היעוץ המשפטי
חייב שעומד בפני תהליכי ההוצאה לפועל, מוצא את עצמו בתוך מערכת מסובכת ובירוקרטית שפוגעת באיכות חייו – כפי שלא מצופה מאדם שיוכל לנווט ללא מפה – כך גם חייב צריך את המפה בבואו להיכנס להליכי הוצאה לפועל המורכבים. המפה הזאת היא ייעוץ משפטי איכותי הניתן על ידי עורכי דין מנוסים בתחום – חוסך זמן, וחשוב מכך חוסך כספים רבים.
