עיקול ניתן להטיל מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 או מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז -1967, כאשר לעיקול המוסדר במסגרת שני דברי חקיקה אלה מטרות שונות.
הדין הישראלי אינו כולל הגדרה מדויקת לעיקול, אך מדובר בפעולה משפטית אשר מופנית כלפי המחזיק או הבעלים של נכס מסוים, אשר מגבילה את יכולת השימוש והסחירות בנכס כדי שהזוכה יוכל להיפרע את חובו.
מטרת העיקול – בין אם עיקול מקרקעין ובין אם עיקול מטלטלין היא מימוש פירעון חובו של הזוכה, ואין להטיל עיקול כאמצעי להפעלת לחץ על החייב גרידא.
עיקול צד ג’ שונה במהותו מעיקול רגיל, משום שהפעולה מגבילה את הסחירות והשימוש בנכס אשר שייך לבעלים אך נמצא ברשות צד שלישי.
עומד בפני הליך הוצאה לפועל ולא יודע למי לפנות?
משרד עו”ד דורה כהן ויצמן ושות’ יעניק לך ייעוץ וליווי מקצועי עד להיחלצות מנטל החובות.
✓ ניסיון של למעלה מעשור בליווי חייבים ✓ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ✓ נבחרי BDI CODE לשנת 2015
לייעוץ מעורך דין במשרדנו ללא התחייבות. צרו קשר או חייגו חינם לטלפון: 1-800-800-891
נסיבות בהן יורה הרשם על עיקול צד ג’ בהוצאה לפועל
סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל מקנה בידי הרשם אפשרות להורות על עיקול כלל נכסי החייב או נכס ספציפי המצוי בידי צד שלישי.
רשם ההוצאה לפועל יורה על הליכי עיקול לפי בקשת הזוכה או מיוזמתו במידה ומדובר בעיקול במסגרת המסלול המקוצר שמוסד מכוח תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל.
יחד עם זאת, לא ניתן לעקל כספים אותם זכאי לקבל חייב אשר אינו עובד, בגובה שכר עבודה שפטור מעיקול ומגיע לחייב, מזונות שהחייב מקבל מצד שלישי לפי הסכם שאושר על ידי בית משפט או פסק דין וכן נכסים שאינם ניתנים לעיקול לפי החוק.
הגשת בקשה לעיקול צד ג’ בהוצאה לפועל
בקשת עיקול נכסים מידי צד שלישי תוגש על גבי טופס בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים.
הזוכה נדרש לציין האם הוא מעוניין לעקל נכס מסוים מידי צד ג’ או את כלל נכסי החייב המצויים בחזקת צד שלישי.
עם הוצאת צו העיקול על ידי רשם ההוצאה לפועל נשלחת הודעה גם לצד השלישי. על הצד השלישי חלה חובה להוציא בתוך עשרה ימים הודעה שבה מפורטים כלל נכסיי החייב אשר מוחזקים על ידו או שאמורים להגיע לחזקתו בשלושת החודשים העוקבים למועד מתן צו העיקול.
במידה והצד השלישי לא יגיש את ההודעה האמורה, רשאי הרשם לזמנו לעריכת חקירת יכולת לפי בקשת הזוכה.
על הצד השלישי חלה חובה לכבד את צו העיקול, שכן במידה וייגרם נזק לנכס רשאי הרשם לחייב את המחזיק בגין הנזקים שנגרמו.
פסיקה
בהליך ע”א 1167/01 עיריית ראשון לציון נ’ בנק הפועלים דן בית המשפט העליון בחשיבות העיקול בידי צד שלישי בעידן המודרני, ומציין כי בעת הזו החייב אינו מחזיק באופן פיזי בכל הנכסים, כאשר חלק גדול מהם מוחזק על ידי גופים אחרים כדוגמת בנקים, ולכן יש לאפשר לנושים ללכוד את הנכסים והכספים שאינם מצויים בחזקתו.
הרחבת העיקול אף מונעת מהחייב להתחמק מתשלום החוב בדרך של העברת נכסים מחזקתו לידי גורם אחר.
חשיבות קבלת סיוע משפטי במקרה של עיקול צד ג’ בהוצאה לפועל
כיום נוהגים זוכים בהליכי הוצאה לפועל לפנות באופן תדיר אל לשכות הוצאה לפועל בבקשה לעיקול נכסים המוחזקים בידי צד שלישי.
פנייה מוקדמת אל משרד עורכי דין המתמחה בתחום הוצאה לפועל לצורך קבלת ייעוץ משפטי תוכל לסייע בהסרת העיקול, ניהול משא ומתן על החזר החוב והתמודדות עם הטענות המופנות נגד החייב.
לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים בנושא עיקול במסגרת הליכי הוצאה לפועל:
זקוקים לסיוע משפטי בתחום הוצאה לפועל? חייגו: 03-6093833
