מהו עיקול נכסים?
עיקול, הוא עמוד השדרה של הליכי ההוצאה לפועל, ברם, המחוקק הישראלי לא הגדיר בדין מסוים את המונח “עיקול”.
בית המשפט נדרש להגדרה זו ואכן עשה כן, באופן הבא : פעולה משפטית המופנית נגד בעליו של נכס או מחזיק בו – אשר באה להגביל את סחירות הנכס ואת יכולת השימוש בו באופן שהמעקל יוכל להיפרע ממנו עבר חוב המגיע לו (ראה ע”א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע”מ נ’ הסתדרות הרבנים ואח’). כלומר, הגדרת בית המשפט קובעת, כי עיקול מטרתו למנוע מהאדם שמחזיק בנכס להעבירו לאחר לצורך הבטחת החזרת החוב ע”י בעל הנכס לבעל העיקול.
מה בין עיקול קבוע לעיקול זמני?
עיקול קבוע, הוא עיקול שמוטל על ידי ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו לממש מיטלטלין, מקרקעין או זכויות של חייב לשם פירעון חובותיו. עיקול זמני, לעומת זאת, מטרתו שונה והוא נעשה עוד בטרם מתן פסק הדין הסופי, כלומר במהלך ההליכים המשפטיים הננקטים כנגד החייב כאשר הם טרם הוכרעו, הסיבה שהליך זה קיים הוא החשש מפני הברחת נכסי החייב למקורביו והונאת הנושים.
לסיוע בהתמודדות עם הליך הוצאה לפועל או גביית חובות
לחץ כאן: יעוץ משפטי
הונאה זו נמנעת על ידי עצם הגדרת העיקול שעמדנו עליה לעיל – כפי שראינו מטרתו מניעת העברת הנכסים והגבלת סחירותם. על כן כאשר צד שתובע את החייב חושש כי החייב ינסה למלט נכסיו מידי נושיו במהלך ההליך יגיש הוא בקשה לבית המשפט לצו עיקול זמני – צו זה יינתן בדרך כלל במעמד צד אחד.
מהם התנאים לביצוע עיקול זמני במהלך ההליכים בבית המשפט
כיוון שעיקול זמני הוא הליך שננקט טרם הכרעת הדין – הוא עלול לגרום נזקים כספיים, באם יתברר כלא נחוץ. הדרישות ממבקש עיקול זמני שונות ממבקש עיקול קבוע לו כפי שהוזכר קיים פסק דין חלוט בידיו.
ראשית קיימת דרישה להפקדת ערובה לטובת הבטחת תשלום נזקיו של הנתבע אם העיקול יתברר כלא סביר, או כשגוי.
שנית על בקשת העיקול להיות מנומקת ומלווה בתצהיר על בסיסו ידון בית המשפט בבקשה כאשר הקו המנחה באישור או דחייתה של בקשה כאמור הוא שבית המשפט יאשר אותה רק אם מצא לנכון כי אילולא הליך העיקול הזמני – קיים חשש סביר בגביית החוב שמתדיינים עליו.
במהלך ההליכים הוטל עיקול זמני, וההליכים נסתיימו בניצחון הנושה, האם יש צורך לבקש עיקול קבוע לצורך מימוש נכסי החייב לפירעון החוב?
במקרה כגון דא, אין צורך לבקש עיקול קבוע, והעיקול הזמני הופך לקבוע עם מתן פסק הדין, הדבר נובע מתקנה 382 לתקנות סדר הדין האזרחי המחילות את הוראות חוק ההוצאה לפועל על עיקול זמני והיא קובעת כדלקמן “..ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי אותו חוק”. היינו לאחר שזכה בתביעתו הוא אינו חייב לעקל את הנכס בשנית אלא הוא רשאי לנקוט מיד הליכי מכירה (כך גם נפסק בידי בית המשפט המלומד בפרשת שחר ואח’ נ’ אזמור – רע”א 2453/97).
מה ניתן לעקל במסגרת עיקול זמני?
על דרך הכלל ניתן לעקל כמעט הכול, מקרקעין, מיטלטלין וזכויות אולם לא ניתן לעקל צרכי בסיס של החייב, ולא ניתן לעקל את שכר עבודתו עד התקרה המוגנת וזאת מפני חשש סביר לעיוות הדין שכן עיקול שכר העבודה של אדם לפני הכרעת הדין בעניין חובותיו נראה כפגיעה לא סבירה בקניינו.
בתי המשפט גם יקשו בעיקול זמני שיוטל על חשבון העו”ש של אדם, שכן כידוע חשבון זה כיום בעולמנו מהווה את צינור החמצן של אדם למימוש כספים לשם מחייתו היומיומית.
עיקול זמני, הוא הליך שנועד למנוע מאדם לבצע פעולות ברכוש שלו עד מתן הכרעת הדין בעניינו, ראינו שכאשר ניתנת הכרעת דין כנגדו, העיקול הזמני הופך לקבוע, אולם בהליך זה גם סיכונים שכן בית המשפט דורש הפקדת ערובה, אותה יכול לממש הוא – כאשר הכרעת הדין היא כנגד התובע.
בכל מקרה של בקשת עיקול, כמובן יש להתייעץ עם עורכי דין מתחום ההוצאה לפועל לקבלת ההחלטה הנכונה ביותר, שתשרת את רצונכם בהליך באופן הטוב ביותר.
לסיוע משפטי בהליך הוצאה לפועל, לחץ כאן: יעוץ משפטי
