התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל

התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל – מבוא:

חייב בתיק הוצאה לפועל הטוען כי אינו חב כסף עבור שיק, שטר חוב או שטר ביטחון, אשר בגינם נפתח התיק, רשאי להגיש בקשת התנגדות לביצוע השטר.

הבקשה תיתמך בתצהיר בו יפורטו נימוקי ההתנגדות, דוגמת: כישלון תמורה, זיוף או היעדר חתימה, פגם בשרשרת ההיסבים של המחאה, טענת קיזוז ועוד.

נטל הראייה בתביעות מסוג זה הינו על כתפי הנתבע – החייב ובמסגרתו הוא נדרש להוכיח, כי נפל פגם בשטר, המוחזק בידי הזוכה וכי אין בסיס לקבלת הבקשה לביצוע השטר.

ההליך הפרוצדורלי הכרוך בהגשת התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל:

בהתאם לתקנה 106 (א) לתקנות ההוצאה לפועל, יש להגיש את ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע השטר, תוך פרק זמן של עשרים יום ממועד קבלת האזהרה לידי החייב.

זקוקים לסיוע משפטי בענייני הוצאה לפועל? חייגו: 03-6093833

סעיף 81 א’ (ג) לחוק ההוצאה לפועל מפרט את אופן הגשת בקשת ההתנגדות והמסמכים, שיש לצרף אליה. בהתאם לסעיף זה תכיל ההתנגדות את הפרטים הבאים:

שמותיהם וכתובותיהם של המבקש והמתנגד, מספר תיק ההוצאה לפועל, הסכום אשר בגינו מוגשת ההתנגדות וכן הנימוקים בגינם טוען המבקש, כי אין להטיל עליו חיוב לשלם את הסכום הנקוב בשטר: טענות מסוג זיוף, כישלון תמורה, הפרת ההסכם בין הצדדים וכד’.

לבקשת ההתנגדות יצורפו אסמכתאות נדרשות: צילום תעודת זהות של המבקש, העתק הבקשה לביצוע השטר, העתק האסמכתאות, אשר תומכות בטענות המפורטות בהתנגדות, תצהיר לאימות העובדות, הנכללות בבקשה וכן יפוי מטעם עורך דין, במידה והמבקש מיוצג על ידי בא כוח.

ההתנגדות תוגש ב-3 העתקים ובנוסף ימסר העתק לזוכה בתיק.

עוד קובע הסעיף, כי לאחר הגשת ההתנגדות יורה ראש ההוצאה לפועל בלשכה בה הוגשה הבקשה על עיכוב ביצוע השטר נגד החייב כך, שהזוכה לא יוכל לפעול נגדו עד למועד הדיון בהתנגדות.

הבקשה תועבר לדיון בבית משפט השלום, בסטטוס של כתב תביעה בסדר דין מקוצר ויראו בה כבקשת רשות להתגונן. בתוקף סמכותו רשאי בית המשפט לקבל את ההתנגדות או לדחותה ולתת פסק דין לטובת הזוכה, מבקש ביצוע השטר.

במקרה זה ימשכו הליכי הוצאה לפועל כסדרם.

במידה וההתנגדות מוגשת בחלוף עשרים ימים מהמועד בו התקבלה האזהרה, נדרש החייב להגיש יחד עמה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, בצירוף תצהיר תומך, בו יפורטו הסיבות לעיכוב שחל בהגשת ההתנגדות.

בנוסף, יגיש החייב בקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל, עד לקיום דיון משפטי בהתנגדות.

הנימוקים העיקריים במסגרת בקשת התנגדות לביצוע שטר:

בין הנימוקים הרווחים, אותם מעלים חייבים במסגרת כתב ההתנגדות, נכללות הטענות הבאות:

זיוף החתימה או חתימה שלא ברשות – חתימה כזו אינה ברת נפקות ולא מבטאת הוראה תקפה לבנק מטעם המושך. בהיעדר יסוד החתימה, כנדרש בפקודת השטרות, אין לשיק תוקף. במקרה זה נדרש המתנגד להסביר לבית המשפט, כי החתימה זוייפה או נחתמה בשמו ללא ידיעתו ומתן הרשאה מטעמו והנטל עובר לכתפי הזוכה, להוכיח, כי החתימה המופיעה על השיק הינה זו של החייב המתנגד.

השיק שימש לביטחון בלבד במסגרת העסקה בין הצדדים – במקרה זה נחשב שטר הביטחון כמסירה על תנאי והמחזיק יכול לממשו רק במידה והתנאי התקיים. השטר יסווג כשטר ביטחון בשלושה מקרים: בהתאם להסכמה בין הצדדים, כי השטר נמסר לביטחון וניתן להשתמש בו רק בשעה שהתקיים התנאי עבורו הוצא (אף מבלי שנכתב דבר על השטר); כאשר צוין על גב השטר, כי הוא לביטחון וכן כאשר צוין בחזית השטר, כי הוא משמש לביטחון.

כישלון תמורה – במסגרת טענה זו נדרש החייב להוכיח, כי לא קיבל תמורה בעד השיק באופן, העולה כדי כישלון תמורה בין המתנגד לזוכה.

אי אחיזה כשורה – בהעלאת נימוק זה יטען המתנגד, כי השטר המצוי בידי הזוכה אינו תקין. הפגם בשטר יכול להתבטא במספר אופנים: שוני בין שם הנפרע לבין חתימת ההיסב שלו; ליקויים בתקינות השטר ובמראהו, דוגמת שינויים ומחיקות על גבי השיק; כאשר הזוכה נטל את השטר לאחר מועד פירעונו; מודעות מקבל השיק לחילולו בעבר ועוד. במקרים אלה לא ייחשב המחזיק בשיק כאוחז כשורה ותישמט הקרקע תחת התביעה לביצוע השטר.

מקרים נוספים, אשר עשויים לפגום בקניינו של האוחז בשטר ולשמש נימוק לצורך התנגדות לביצוע השטר, הינם: פגמים בסיחור השטר (אם הושג או התקבל ברמאות או בכפייה למשל), אי מתן ערך נדרש בעד השטר, פגמים בשרשרת ההיסבים של השטר, קיזוז חובות מתביעה שטרית וכד’.