הבנק הגיש נגדך תביעה כספית בסדר דין מקוצר?
אחד האלמנטים החשובים בסדר דין רגיל היא זכותו הטבעית של הנתבע להגיב לטענות התובע. לרוב זוהי אכן זכותו של הנתבע להתגונן מפני טענות שנטענו נגדו אך בסדר דין מקוצר (סד”מ) אין כך הדבר. בסדר דין מקוצר אין לנתבע זכות קנויה להגיב. עליו לבקש זכות זו מבית המשפט ובקשה זו נקראת בר”ל – בקשת רשות להתגונן.
במידה ובית המשפט מעניק לנתבע את הרשות להתגונן עוברת התביעה כולה לסדר דין רגיל. הכוונה היא כי הנתבע יקבל הזדמנות עתה כמו בכל תביעה רגילה לטעון להגנתו. במידה והרשות אינה ניתנת מקבל התובע פסק דין ובכך תם ההליך.
הייחוד שבסדר דין מקוצר הוא כי מדובר לרוב בסכומים כספיים קצובים אשר נקבעו מראש בחוזה או בהתחייבות אחרת. אלו מקרים שניתן לומר שהם מדברים בעד עצמם ועל כן יש הנתבע צריך להגיש בקשת רשות להתגונן בה יראה אפשרות להגנה.
בקשת רשות להתגונן חייב שתוגש תוך 30 יום מקבלת כתב התביעה. הבקשה מלווה בתצהיר בו מפרט הנתבע מדוע לטעמו יש לתת לו רשות להתגונן מפני התביעה שנגדו. על התצהיר להיות מפורט ומדויק אחרת עלול לגרום לדחיית הבקשה. בדיון שייקבע לשמיעת הבקשה צפוי המצהיר להיחקר על תצהירו.
במידה והוא לא מתייצב לדיון התצהיר נמחק כלא היה ויינתן כנגד הנתבע פסק דין בו במקום. אם הבקשה מתקבלת הופך תצהיר זה לכתב הגנה וכאמור התביעה עוברת לסדר דין רגיל.
לקבלת סיוע משפטי מקצועי לחצו כאן: ייעוץ משפטי
איך מנסחים בקשת רשות להתגונן – תוכן הבקשה
רוב התביעות בסדר דין מקוצר הן תביעות על סכום כסף קצוב מכח התחייבות כלשהי. המגיש בקשת רשות להתגונן חייב לציין האם הוא מתגונן מפני כל סכום התביעה או רק כנגד חלקה. יש לשים לב לכך היות ואם יתגונן רק נגד חלק מהסכם ייתכן ויינתן נגדו פסק דין חלקי בו במקום על יתרת התביעה עליה לא חלק בבקשה. התצהיר המצורף לבקשת רשות להתגונן צריך להיות מופרט מאוד.
המבקש לא יכול להסתפק בהעלאת טענות כלליות אלא נדרש לפרט באופן מלא את נימוקיו. בקשת רשות להתגונן יכול שתוגש ללא תצהיר אך ורק במקרים בהם המבקש מעלה טענות משפטיות בלבד ולא טענות עובדתיות. מטרת התצהיר היא לאמת עובדות והוא מקביל לעדות בבית המשפט. במידה והמבקש לא טוען טענות עובדתיות יכול שלא לצרף תצהיר. הנתבע אינו צריך להראות כיצד תראה הגנתו אלא להראות כי יש לו סיכוי להתגונן בפני התביעה.
הדיון בבקשה בבית המשפט
בדיון בבקשת רשות להתגונן הנתבע נחקר על תצהירו. בית המשפט אינו קובע בשלב זה האם הוא מסכים עם גרסתו של הנתבע, הוא אינו שוקל שיקולי מהימנות. נקודת המוצא שלו היא שכל הנאמר בתצהיר הוא אמת. הבקשה תאושר אם יסבור בית המשפט כי בהנחה שטענותיו של המבקש יוכחו במשפט עצמו הן מקנות לו הגנה מפני התביעה.
הצדדים מסכמים את טיעוניהם אם בעל פה ואם בכתב ובית המשפט מחליט האם הוכחה “הגנה לכאורה” המצדיקה מתן רשות להתגונן. לעיתים בית המשפט מתלבט האם להיענות לבקשת רשות להתגונן. במקרים אלו ייתכן בית המשפט יעדיף להעניק את הרשות אך יתנה אותה בהפקדת סכום כספי מסוים על ידי הנתבע להבטחת התביעה. במידה והבקשה מתקבלת על ידי בית המשפט הופך תצהירו של המבקש לכתב הגנה וההליך כולו מתנהל מעתה ואילך בסדר דין רגיל.
בקשת רשות להתגונן חשוב שתוגש בזמן ללא איחור ובצורה מפורטת ומדויקת. יש להדגיש כי דיוק ופירוט בתצהיר הם קריטיים. תצהיר הלוקה בחסר יכול לגרום לכך שבקשת הרשות להתגונן תיפסל.
החשיבות שבהסבר ברור ומפורט נובעת מכך שנקודת המוצא בדיונים של סדר דין מקוצר היא שאין לנתבע טענת הגנה. כאשר הנתבע מגיש בקשת רשות להתגונן הוא צריך להראות כי יש לו אפשרות לטענת הגנה וזו אינה משימה פשוטה. חבל יהיה להפסיד בבקשה רק בשל כך שהיא לא הייתה ברורה דיה.
