הפקעת מקרקעין – פיצויים והתיישנות
האם קיימת התיישנות על תביעת פיצויים בשל הפקעת מקרקעין? מהי עילת לתביעת פיצויים בשל הפקעת מקרקעין, מתי היא מתגבשת ומתי מתחיל מרוץ ההתיישנות?
בית המשפט העליון דן במקרה בו קרקע הופקעה מבעליה ונרשמה על שם רשות הציבור המפקיעה (המדינה, העירייה וכיוצאים באלו). עברו שבע שנים מאז ההפקעה והבעלים לשעבר לא בא לתבוע את פיצויי ההפקעה. חלפו שלוש שנים נוספות, ובתום עשר שנים מיום ההפקעה תובע הבעלים לשעבר את הרשות המפקיעה, לקבלת פיצויי הפקעה.
הרשות מתגוננת בטענת התיישנות, והשאלה אשר נדונה בפסק הדין הינה – האם הוראות חוק ההתיישנות חלות על תביעת פיצויים שתובע אדם עקב מקרקעין שהופקעו לו על ידי המדינה? בית המשפט העליון דן בשאלה זו בפסק דין שניתן בחודש 10/06, ולא הגיע להכרעה חד משמעית למרות טענותייהם של עורכי דין מובילים משני הצדדים:
אדם שהופקעו לו מקרקעין, קיימת לו הזכות לקבל פיצויי הפקעה מאת הרשות המפקיעה. חובה של הרשות לבעל הזכות אינו חוב הדומה אל חובות אחרים. כספי הפיצויים מהווים תחליף לקניין שהופקע. הרשות המפקיעה מחזיקה בפיצויי ההפקעה בעבור בעל הזכות לשעבר כאילו הייתה בנק, המחזיק בפיקדון בכספי לקוחו.
התיישנות תביעות פיצויים בגין הפקעת מקרקעין
סעיף 2 לחוק ההתיישנות קובע כי “תביעה לקיום זכות כלשהי נתונה להתיישנות”. תובענה לקבלת פיצויי הפקעה נופלת גם היא בגדרי חוק ההתיישנות. ההתיישנות במקרה זה היא 7 שנים, והיא מתחילה ביום בו נולדת עילת תביעה.
השאלה שהייתה במחלוקת בין השופטים הייתה – מתי קמה עילת התביעה ובאיזה מועד מתחיל מרוץ ההתיישנות?
לקבלת יעוץ משפטי איכותי, לחץ כאן: סיוע משפטי
דעה ראשונה בפסק הדין הייתה כי, כל עוד לא סירבה הרשות המפקיעה להיענות לדרישת בעל הזכות לשעבר לקבלת פיצויי הפקעה כדרישתו, רואים את הרשות כמחזיקה בפיצויי ההפקעה בנאמנות עבור בעל הזכות לשעבר.
גם אם תחזיק הרשות בפיצויי ההפקעה “מאה שנים”, בכל זאת תוסיף להחזיק בהם לטובת בעל הזכות לשעבר. דהיינו, כל עוד לא טענה הרשות כי היא לא מכירה בזכותו של הטוען לפיצויי הפקעה, אין חוק ההתיישנות חל על פיצויים אלה המוחזקים בידי הרשות המפקיעה.
הנימוק לכך הינו שעד אשר כופרת הרשות בזכותו של הטוען לפיצויי הפקעה, רואים אותה כמחזיקה בפיצוי כבמעין פיקדון לזכותו. היינו, דעה אחת שניתנה בפסק הדין הייתה כי עילת התביעה קמה ביום בו כפרה הרשות בזכאותו של הבעלים לשעבר לקבל את פיצויי ההפקעה. מיום זה מתחיל מרוץ ההתיישנות, ויש למנות 7 שנים ממועד זה.
לפי דעה זו, בפסק דין נדונה הפקעה משנת 1962. הבעלים לשעבר פנה לרשות המפקיעה בחודש 5/02 לקבלת פיצויי הפקעה, והעירייה סירבה בחודש 2/02 וממועד הסירוב יש למנות את תקופת ההתיישנות.
דעות חלוקות בדבר התיישנות תביעת פיצויים בגין הפקעת מקרקעין
דעה שנייה לגבי השאלה מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות הייתה כי תקופת ההתיישנות מתחילה במועד בו מומשה המטרה הציבורית שלשמה בוצעה ההפקעה, במועד זה מתגבשת עילת הפיצויים ובמועד זה מתגבש לנפקע אינטרס עמוק בתביעת פיצוייו.
דעה שלישית לגבי מועד התגבשות העילה ומועד תחילת תקופת ההתיישנות הינה – בעת מסירת החזקה לידי הרשות המפקיעה. היינו בנסיבות פסק הדין, העילה התגבשה כבר בשנת 1962. בשל ריבוי הדעות וחוסר היכולת להגיע להסכמה או לדעת רוב בין השופטים, הועבר התיק לדיון נוסף.
מהאמור עולה, כי אדם אשר הופקעה לו קרקע שברשותו וברצונו לתבוע פיצויי הפקעה בגין אותה קרקע, בטרם יגיש כתב תביעה, עליו להתייעץ עם עורך דין ולבדוק תחילה האם התביעה לא התיישנה. מתן תשובה לשאלה זו יכולה להינתן רק לאחר מתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט העליון.
