גביית חובות בדין קדימה
כאשר אדם נכנס להליך של פשיטת רגל או כאשר חברה נכנסת להליך של פירוק הדבר נובע מכך שאין להם מספיק כספים לפרוע את ההתחייבויות אותן נטלו בעבר. למעשה במצב דברים זה עומדים לעיתים הנושים מול שוקת שבורה, ואינם יכולים לגבות את כספם מהחייבים להם.
חובות בדין קדימה עליהם נעמוד במאמר זה, אלו חובות שהמחוקק בחר להגן עליהם, ולראות בהם כקודמים לחובות “רגילים” – הווה אומר חוב שהוגדר כחוב בדין קדימה יפרע לפני חוב שאיננו מוגדר ככזה.
למידע נוסף וסיוע משפטי מיידי, לחץ כאן: יעוץ משפטי
חברה או אדם מגיעים למצב של חדלות פירעון בו הם אינם מסוגלים לשלם את ההתחייבויות אותן נטלו.
כעת מוחלפת ההנהלה של החברה או פושט הרגל בכונס נכסים שמטרתו העיקרית היא למקסם את קופת פשיטת הרגל או הפירוק בכדי לאפשר את החזרת מרבית החובות לנושים – דה עקא שאין מספיק כספים להחזיר לנושים את חובותיהם ועל כן נקבעו בחוק שני עקרונות כלליים המנחים את פעולת כונס הנכסים בכגון דא.
עקרון המדרגות בין נושים
עקרון זה קובע מדרגות לקבלת התשלומים בין הנושים:
1. הראשונים לקבלת הכספים יהיו נושים שיש להם בטוחות כנגד החוב – כלומר בנקים שיש להם משכנתא או בעלי זכות עיכבון יהיו ראשונים בחלוקת הכסף.
2. הבאים בתור לקבלת הכספים הם מושא מאמר זה דהיינו בעלי החובות בדין קדימה – והם כדלקמן:
- שכר עבודה – עובדים בחברה או עובדים של פושט הרגל זוכים לדין קדימה בגין חובות שכר העבודה כלפיהם – אולם חובות אלו מוגבלות ע”י סעיף 78 לחוק הביטוח הלאומי המתעדכן מפעם לפעם, כמו כן זכאים העובדים בדין קדימה לפיצויי פיטורין אך גובה הפיצוי הכולל שינתן לא יעלה על 150 אחוז מהקבוע בסעיף 78 לחוק הביטוח הלאומי כאמור.
- פיגור בתשלום מזונות – בשל החשיבות של המזונות כלפי מקבליהם מצא המחוקק לנכון להגן עליהם כחובות בדין קדימה אולם ההגנה תעשה רק בעבור תשלומים שהיו אמורים להשתלם לפני מתן צו הכינוס, תשלומים שלאחר מכן יהפכו לחובות רגילים כמפורט להלן.
- שכר דירה של שנה – המחוקק מצא לנכון להגן גם על מקבלי שכ”ד מתוך הנחה כי הכנסה זו חיונית לקיום בסיסי של המשכיר, אולם בדומה למזונות חובות כאמור יהיו מוגנים בדין קדימה רק עד מועד מתן צו הכינוס(וכאמור כשנה באופן מקסימאלי) ולאחריו יהפכו הם, בדומה לאמור במזונות לחובות רגילים שאינם מוגנים בדין קדימה.
- מיסים – קיימים מיסים המוגנים בדין קדימה דוגמא לכך היא הארנונה.
3. החובות הבאים לקבלת ההחזר הם חובות רגילים, כאן מוצבים הספקים, שכר העובדים(שאינו מוגן בדין קדימה) וכל החובות שלא פורטו לעיל.
4. לאחר מכן יקבל פושט הרגל או בן זוגו, או בעלי מניות בחברה את הכספים שנותרו.
עקרון השוויון בין נושים
כאמור שני עקרונות בסיסים מושלים בדין לעניין חובות, הראשון כמפורט לעיל עקרון המדרגות בין נושים, השני עקרון השוויון בין נושים, הקובע כי כל מדרגה תפרע מהחוב באופן שווה.
דוגמא להמחשה מקרה של פירוק חברה בעלת חובות. חברת “ישראל” מתפרקת – היא איננה מסוגלת לשלם את הכספים ולבקשת נושיה מוציא בית המשפט צו פירוק כנגדה, במועד הפירוק בקופת החברה 1000 ¤, וחובותיה הם כדלקמן :
בגין משכנתא – 500 ¤
שכר עובדים – 1000 ¤
לעירייה בגין מיסים 100 ¤
חוב שכר דירה לפני מועד צו הכינוס – 400 ¤
חוב לספקים – 5000 ¤
סה”כ חובות מובטחים – 500 ¤
סה”כ חובות בדין קדימה – 1500 ¤
סה”כ חובות רגילים – 5000 ¤
לחץ לקריאה נוספת:
התמודדות עם חובות כספיים
גביית חובות בהליך הוצל”פ
כעת נראה כיצד יחולקו הכספים בין הנושים, ראשונים לקבל את החוב הם החובות המובטחים, קרי במקרה דנה, הבנק – 500 ¤, כעת נותרו בקופה כ-500 ¤ והבאים בתור, כפי שציינו במאמר זה הם החובות בדין הקדימה.
למצער אין לחברה מספיק כספים להשיב לבעלי דין הקדימה את חובותיהם, על כן על פי עקרון השוויון בין הנושים, כל אחד יקבל חלק שווה ביחס לחוב, החוב הוא כאמור 1500 ¤ והקופה 500 ¤, על כן כל אחד מהנושים בדין הקדימה יקבל שליש מהחוב כלפיו, דהיינו העובדים יקבלו 333 ¤, העיירה 33 ¤ והזכאי לשכר דירה 133 ¤. למעשה, החובות הרגילים לספקים, כלל לא יפרעו שכן לא נותר כסף בקופה.
חובות בדין קדימה הם חובות עליהם המחוקק ביקש להגן במסגרת הליכי פירוק חברות או פשיטת רגל – והם קודמים לחובות אחרים בסדר החלוקה בין הנושים. יש לזכור כי במקרה של פירוק או פשיטת רגל, לעיתים ניתן להגיע להסדר המשנה את החוקים, הסדר זה נקבע בין הנושים במנגנון הנקרא אסיפת נושים ויכול להביא להצלתה של החברה, או לתשלום החובות באופן שונה ממה שנכתב לעיל.
על כן, בבחירה בדרך הנכונה בתור נושה, אם בדרך הדין כמפורט במאמר זה, ואם בדרך ההסכמה באסיפת הנושים מומלץ לפנות אל משרד עורכי דין מהתחום שייתן בידכם את הכלים להבין כל החלטה והשלכותיה ויגרום לכך שתקבלו את ההחלטה שמטיבה ביותר עמכם.
