על פניו אדם שחייב כספים שאין באפשרותו להחזיר, הזוכה להכרה כפושט רגל, מקבל למעשה הזדמנות שניה שכן בסיום ההליכים המורכבים באפשרותו לפתוח דף חדש בחייו העסקיים. עם זאת, המציאות מראה לנו תמונה שונה לחלוטין, שכן פושטי רגל רבים מסיימים את ההליכים ללא שום יכולת להתחיל מחדש וללא שום סיכוי לשקם את חייהם. בנוסף, ישנם חייבים רבים מדי שנה שכלל לא מגיעים לשלב הסופי של התהליך ולא מקבלים את ההפטר הנכסף.
מצב עניינים זה הוביל את שרת המשפטים איילת שקד לקראת סוף שנת 2015, לגבש תזכיר חוק חדש הכולל לא פחות מ-120 עמודים. תזכיר החוק מהווה את הרפורמה המשמעותית ביותר שיוזמת השרה – רפורמת חדלות הפירעון. התזכיר כולל שינוי מהותי ומבני באופן הטיפול בחברות ויחידים הנמצאים בקשיים כלכליים קשים ולא מסוגלים לעמוד בתשלום החובות שצברו.
בתחילת חודש ינואר (2016), הציגה השרה השקד את טיוטת החוק החדש שזכה לשם “חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי” במסיבת עיתונאים חגיגית ובתחילת חודש מרץ, התבשרנו שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הרעיון שעומד בבסיס הרפורמה פשוט מאין כמוהו: שיקום עדיף על פירוק ומאחר וברוב המקרים החייב אינו עבריין, הרי שאין שום סיבה שייענש.
יתרונות כלכליים בשיקום החייב
לא זו בלבד שלשיקום החייב בהליכי פשיטת רגל ישנם יתרונות כלכליים רבים מספור, אלא ששיקום החייב מהווה הגשמת עיקרון סוציאלי חשוב של מתן הזדמנות שנייה. אם הרפורמה אכן תצא לפועל לפי התכנון, לכל חייב תותאם תכנית כלכלית אישית שאם ידבק בה, יוכל לצאת לדרך חדשה ובנוסף להימנע מלהגיע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון.
מה שחשוב להבין בכל הקשור לשיקום החייב זה שהרווח הוא לא רק של החייב ובני משפחתו. כפי שניסחה זאת השרה שקד: “השיקום הכלכלי תורם גם לחברה כולה”. אי לכך, ניתן בהחלט לכתוב שמדובר כאן בחוק חברתי מהמעלה הראשונה.
לפי הצעת החוק אדם שלא יכול לשלם את החובות שלו במועדם צריך להיות מוגדר כחדל פירעון וזאת ללא חשיבות לשאלה האם שווי הנכסים שלו נמוך מחובותיו. כל אדם שלא יפרע חוב העומד על 25000 ₪ לכל הפחות ייחשף להליכי חדלות פירעון בין אם יזמו אותם נושיו או הוא עצמו.
חלק ניכר מההליכים האלו יעברו לטיפול הישיר של כונס הנכסים הרשמי ולאחר מכן ימונה נאמן שתפקידו לבדוק כיצד הצטברו החובות ומהו מצב הנכסים הנוכחי של החייב. עם זאת, בניגוד למצב הנוכחי, לאחר תקופה מסוימת, יוגש דו”ח הכולל תוכנית שיקום לחייב על ידי הנאמן. אם ישלים החייב את התוכנית, יקבל הפטר וישוחרר מחובותיו.
במקרים שבהם יתברר שאין לחייב יכולת לשלם לנושיו כלל, יקבל הפטר באופן מידי. מדובר בשינוי משמעותי ביותר מהמצב המקובל כיום שבו החובות ממשיכים לצבור ריביות וההפטרים ניתנים לחייבים רק לאחר שפרעו לפחות חלק מהחובות. בית המשפט שייתן את אישורו להפטר, יוכל לחייב את החייב להשתתף בתוכנית להכשרה כלכלית. לקראת סוף חודש מאי (2016) החלו לדון בהצעת החוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט. מומלץ להמשיך להתעדכן בהתפתחויות.
