מנהל המקרקעין – מידע על מנהל מקרקעי ישראל וסמכויותיו
מינהל מקרקעי ישראל הוא גוף שהוקם בשנת 1960 מתוקף חוק מיוחד ומטרתו ניהול קרקעות המדינה, ניהול קרן קיימת לישראל וניהול רשות הפיתוח הלאומית. האדמות מהוות כ-93% אחוזים משטח מדינת ישראל שהם כ-22 מיליוני דונמים. הניהול עצמו נעשה בהתאם למדיניות שנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל שבראשה עומד שר הבינוי השיכון ופיתוח הכפר.
רקע היסטורי
עד לשנת 1960, השנה בה הוקם המינהל, אדמות המדינה נוהלו על ידי מספר גופים שלעתים ביניהם לא היה כל קשר. רשות הפיתוח, גוף מיוחד שהוקם בשנת 1950 מתוקף חוק רשות הפיתוח, ניהל את כל האדמות שהופקדו בידי האפוטרופוס הכללי – היחידה במשרד המשפטים שעוסקת ומנהלת רכוש של התושבים שאינם יכולים לטפל ברכושם מסיבות שונות.
בכלל זה, טופלו על ידי רשות הפיתוח אדמות רבות של פליטים ערבים שברחו מהארץ.
קרן קיימת לישראל הייתה אחראית על ניהול הקרקעות שרכשה מראשית תקופת ההתיישבות הציונית בשלהי המאה ה-19 ואילו מדינת ישראל עצמה הייתה אחראית על ניהול כל הקרקעות שהיו רשומות על שם הנציב העליון הבריטי, עד לתום מועד המנדט. מינהל המקרקעין הוקם על מנת לרכז את פעילותם של שלושת הגופים ולייעל את מנגנון ניהול קרקעות המדינה.
מהו חוק ממ”י?
חוק מינהל מקרקעי ישראל התקבל בשנת 1960, בצירוף עם חוק יסוד: מקרקעי ישראל וחוק מקרקעי ישראל. חוק היסוד קובע שהבעלות על נכסי הקרקע של מדינת ישראל תישאר בידי רשויות המדינה. חוק היסוד המיוחד נוגע לאדמות שנמצאות בניהול שלושת הגופים שניהלו את אדמות המדינה קודם לכן: קרן קיימת לישראל, רשות הפיתוח ומדינת ישראל.
חוק מינהל מקרקעי ישראל נועד להסדיר את פעילותו השוטפת של מינהל מקרקעי ישראל, להגדיר את תחומי הפעילות שלו ולקבוע את סמכויותיו בחוק. החוק קובע כי מינהל מקרקעי ישראל ינהל את כל קרקעות המדינה וכי ימונה לו מנהל כללי שיחזיק בסמכויות של שר.
עוד קובע החוק תקנות על הרכב המועצה, תקופת הכהונה המותרת בחוק לחבר מועצה, מגבלות למינוי חברי מועצה, סדרי מנהל תקינים חובת דיווח וכדומה.
מועצת מקרקעי ישראל
מועצת מקרקעי ישראל מונה 22 חברים כאשר מחציתם הם נציגים של משרדי ממשלה שונים הקשורים למינהל מתוקף תפקידם ומחציתם נציגי קרן קיימת לישראל. מועצת מקרקעי ישראל היא האחראית על קביעת מידניות המינהל, אחראית על תפקודו השוטף, מפקחת על פעילותו ומאשרת את תקציב המינהל השני. על פי חוק, יו”ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל הוא שר הבינוי והשיכון.
מועצת מקרקעי ישראל הקימה ארבע ועדות משנה שונות: ועדת תקציב הקובעת את התקציב השנתי של המינהל, ועדת פטור האמונה על מתן פטורים ממכרזים שונים לקבלנים ובעלי עניין, ועדת ביקורת האמונה על ביקורת שוטפת של המינהל ו-ועדת משנה האחראית על כלל הנושאים הקשורים לקרקע עירונית וקרקע חקלאית.
תחומי פעילות מרכזיים
מינהל מקרקעי ישראל אחראי על מספר תחומים עיקריים בפעילותו ביניהם: ניהול קרקעות מדינת ישראל שנמצאות באחריות המינהל (כ-93% מאדמות המדינה), יצירת מלאי עתודות קרקע לצרכי פיתוח ציבורי עתידי, שיווק קרקעות המינהל לקבלנים ובעלי עניין, טיפול שוטף בחוכרי אדמות ופיקוח שוטף על שימושי הקרקע השונים ווידוא של שימוש נאות בהן.
אגפי המשרד
על מנת לייעל את עבודת המינהל שהיא סבוכה ומורכבת ועל מנת לסייע בהליכים בירוקרטיים שקשורים בעבודת המינהל, הוקמו מספר אגפים שונים בעלי סמכויות מתאימות שנועדו לפשט את עבודת המינהל:
- אגף תכנון ופיתוח – אחראי על טיפול בתכנון ופיתוח פיסי וגיבוש תוכניות המכוונת את מדיניות המנהל.
- אגף שיווק וכלכלה – אחראי על שיווק הקרקעות השונות לקבלנים ובעלי עניין וכן ייזום פרויקטים שונים.
- אגף קרקע חקלאית – אחראי על השימוש בקרקעות החקלאיות של המינהל.
- אגף חוכרים ומשתכנים – אחראי על הטיפול השוטף בחוכרי קרקע.
- אגף בעלות ורישום – מטפל ברישום זכויות החכירה באגף לרישום מקרקעין המכונה “רישום בטאבו“.
למינהל מקרקעי ישראל קיימים שבעה מחוזות שונים שאחראים לביצוע מדיניות המינהל. כמו כן, המינהל מחזיק ביחידת פיקוח מיוחדת הדרושה לשם בקרה על מדיניות והחלטות המינהל. יחידת הפיקוח על קרקעות מינהל מסייעת באיסוף נתונים ומבטיחה נקיטת צעדים דרושים במקרה של פלישות קרקע והתנחלויות בלתי חוקיות.
למי שאינו בקיא במדיניות המנהל, אך נדרש להתמודד עם הליכים הקשורים לסמכויותיו השונות – מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי על ידי עורכי דין. במרבית המקרים מדובר בסוגיות הכרוחות בבירוקרטיה רבה ועורך דין מקצועי יעזור לכם לחסוך טרטורים מיותרים, לקצר תהליכים ולמנוע טעויות ונזקים.
קיראו בהרחבה: הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל
לקבלת סיוע משפטי של עו”ד מקרקעין ליחצו: יעוץ משפטי