תקנת השוק במשפט הישראלי

הכלל הבסיסי בדיני הקניין הוא שאדם אינו יכול להעביר יותר זכויות מאלה שיש לו, ובלטינית nemo dat quod non habet.

תקנת השוק היא חריג לכלל המתייחס למכירת נכס שלא על ידי בעליו. בעזרתה זוכה הרוכש בבעלות על הנכס על אף הפגם בהעברתו הקניינית.

מטרתה של התקנה היא לאפשר התנהלותם של חיי מסחר סדירים ומקורה במשפט העברי.

הסדר תקנת השוק מופיע כיום במשפט הישראלי ביחס לנכסי מיטלטלין וכן לגבי זכויות מקרקעין landed property.

לקבלת סיוע משפטי בתחומי מקרקעין ומיטלטלין, חייגו: 03-6093833

דברי החקיקה המעגנים את תקנת השוק

סעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ”ט – 1969 קובע, כלשונו: “מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון”.

מיטלטלין chattels הינם נכסים הניתנים להזזה ממקומם בניגוד לנכסי דלא ניידי.

תקנת השוק לגבי נכסי מיטלטלין מוסדרת בסעיף 34 לחוק המכר, התשכ”ח – 1968 אשר קובע, כלשון החוק: “נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקייה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום לב”.

התנאים להתקיימותה של תקנת השוק

במקרקעין

לצורך הוכחת תקנת השוק במקרקעין נדרשת התקיימותם של ארבעה תנאים מצטברים: הזכות היא במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין, הקונה בדק רישום בטאבו קודם לכן, הסתמך על המרשם בתום לב ונתן תמורה לצורך ביצוע העסקה.

בהתקיים אלה תחול תקנת השוק גם במידה והרישום לא היה נכון. חשוב לשים לב, כי הסדר תקנת השוק מתייחס לרכישת זכויות רשומות ולא למקרה של עסקאות נוגדות, כפי שמעוגן בסעיף 9 לחוק המקרקעין.

במטלטלין

לצורך התקיימות תקנת השוק במיטלטלין נדרשת עמידה בארבעה תנאים מצטברים:

1. עיסוקו של המוכר במכירת נכסים מסוגו של הממכר

2. המכירה נעשתה במהלך העסקים הרגיל

3. הקונה קיבל את הנכס לחזקתו בעבור התמורה שנקבעה אשר שווה או קרובה לערך הנכס הממשי

4. הקנייה נעשתה בדרך של תום לב

פסיקה בנושא תקנת השוק

הליך ע”א 5664/93 כנען נ’ U.S.A עסק במקרה בו התובעת רכשה מרוכלת בשוק שתי תמונות, ויומיים לאחר מכן גילתה על התמונות מדבקה של המוזיאון היהודי ואת השם ראובן.

בבדיקה התברר שמדובר בשתי תמונות מקוריות של הצייר ראובן רובין בשווי 115,000 דולר, אשר אבדו אחרי תערוכה בארה”ב והבעלות עליהן שייכת לממשלת ארה”ב.

בית המשפט המחוזי קבע כי החוזה בין הרוכלת והתובעת היה בטל ולכן לא התקיימה תקנת השוק.

בית המשפט העליון דחה אף הוא את בעלות התובעת על התמונות משום שמצא כי המכירה לא עמדה בתנאי חוק המכר, שכן התמונות לא נרכשו ממי שעיסוקו במכירת נכסים מאותו סוג ומשום שלא ניתנה בעדה תמורה כנדרש.