זכויותיהם של עובדי החברה בהליכי פירוק
פירוק חברה מתרחש בדרך כלל כאשר חברה מסוימת לא מסוגלת לפרוע את חובותיה כלפי אותם גופים להם היא חייבת כספים ובניהם עובדי החברה, שלא קיבלו את שכרם. בכדי להגן על עובדים מפני פגיעה בזכויותיהם, נקבע כי שכר עובדים בעת פירוק חברות הנו חוב בעל זכות קדימה.
כאשר חברה צוברת חובות שאינה יכולה לפרוע מורה בית המשפט לבקשת הנושים למנות לחברה מפרק, המפרק מקבל את כל נכסי החברה ואת חובותיה ועל סמך זה מחלק את הנכסים לנושים לצורך פירעון חובות.
אולם הבעיה היא, שלחברה לא היה מספיק כסף לשלם לנושים מלכתחילה וזוהי בדיוק הסיבה שהיא נמצאת בפירוק, אם כן כיצד החוק מגן על עובדים שלא קיבלו את שכרם עבור עבודה שבצעו בחברה?
זכות קדימה לעובדים
ברור שלא כל הנושים יקבלו את כספם מהחברה ויש צורך בקביעת מנגנון שיורה למפרק החברה כיצד לחלק את הכספים בין הנושים. מנגנון זה נמצא בחוק החברות והוא מגדיר ארבע קבוצות שסדרן הוא:
- ראשונים בתור לקבלת הכספים הם הנושים המובטחים, אלו הם הנושים המחזיקים בבטוחות כנגד החוב שלהם לדוגמא משכנתא. נושים אלו הם בדרך כלל בנקים.
- הבאים בתור הם נושים שאינם מובטחים אך בעלי זכות קדימה לדוגמא עובדים (על חלק מהזכויות).
- לאחר מכן יחולקו כספים לנושים הרגילים (לדוגמא ספקים).
- לבסוף מה שיישאר יינתן למחזיקי המניות בחברה.
כל קבוצה תתחלק בכספים הקיימים באופן שווה, ולאחר מכן מה שיישאר בקופה יתחלק בין הקבוצה הבאה באופן שווה וכן הלאה עד חלוקת כלל הכספים. אנו נתמקד בקבוצה השנייה, ונעמוד על הזכויות שלה בתהליך הפירוק המורכב, ועל דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפני עובד של חברה העומדת בתהליכי פירוק.
חובות המקבלים זכות קדימה
ראשית, אילו חובות מקבלים זכות קדימה בחלוקת הנכסים בעת פירוק חברות (כלומר נכנסים בגדר הקבוצה השנייה)?
- שכר עובדים, עד סכום של 7907 ¤.
- פיצויי פיטורין – אולם סה”כ הסכום שמקבל זכות קדימה המורכב משכר + פיצויים לא יעלה על 11.860 ¤ (שאר החובות בגין תביעות שכר ופיצויי פיטורין יעברו לקטגוריה השלישית של נושים רגילים).
- סכומים שהופקדו בקופות גמל לטובת פיצוי פיטורין הם ראשונים ממעלה והם משוריינים לעובדים עוד לפני הנושים המובטחים חשוב לציין במסגרת זו משוריינים אך ורק הסכומים שהופקדו לטובת פיצויי פיטורין ואין הם כוללים סכומים שהופקדו לטובת קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וכדומה.
כיצד עובדים יכולים לגבות את שכרם
נוצר מצב שבו העובדים מקבלים כספם רק אם נותרו כספים לאחר החלוקה לבנקים וגם אז באופן חלקי. אולם בפני העובדים עומדות עוד אופציות אשר יוכלו לספק להם את כספם ואף לעיתים להציל את מקום עבודתם.
אופציה ראשונה היא הרמת מסך, והיא קובעת שבמקרה שבו רימו את הנושים וגרמו להם לחשוב שהחברה נמצאת במצב יותר טוב ממה שהיא הייתה באמת יש אפשרות לפרוע את החוב ממחזיקי המניות עצמם כלומר להגיע לכיסו של בעל החברה. אופציה זו היא נדירה.
אופציה נוספת שקיימת בידי העובדים היא הסכם נושים אשר מחלק את הכספים להסכמת מרבית נושי החברה (באישור בית המשפט – לדוגמא פרשת חפציבה).
מהלך נוסף שאפשרי הוא הסכמה להקפאת הליכים של החברה לטובת השיקום שלה בידי המפרק. בתהליך זה חלק מזכויות העובדים נפגעות (למשל חובות של החברה כלפי העובדים לפני הקפאת החברה) אולם יש בו פוטנציאל לשקם את החברה ודרכו יכולים העובדים להמשיך לקבל משכורת ולעבוד בחברה לטובת הבראתה.
הסכמה להליך של הקפאה מהווה סיכון של אבדן חובות והורדה בשכר, אולם יכול גם להביא לשיקום החברה ולחזרתה למוטב דבר שבסופו של יום יכול מאוד להיטיב עם העובד.
לסיכום כל עובד יכול למצוא את עצמו במצב של פירוק חברה וחשוב כי יכיר את זכויותיו. מטבע הדברים, מדובר בהליכים משפטיים לא פשוטים ומומלץ לפנות אל עורכי דין בעלי ידע וניסיון בתחום, לצורך קבלת יעוץ משפטי וליווי מקצועי.
