מתי עורכים זכרון דברים?
זכרון דברים הוא מסמך החייב לכלול את הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה. יחד עם זאת, אין הכרח כי כל פרטי ההסכם ימצאו ביטויים במסגרת זכרון דברים. במסמך זה נקבעים היסודות להסכם שעתיד להיערך בניהם ולמסמך תוקף משפטי.
המבחן הראשון לתוקפו המשפטי של זכרון הדברים הוא בכוונתם של הצדדים. על כוונה זו יש ללמוד, על פי אמות המידה של האדם הסביר, מהתנהגותם של הצדדים לפני, בשעת ולאחר ההסכמה על זכרון דברים ומתוכן זכרון הדברים עצמו.
בחינתו של זכרון הדברים עצמו חייבת לשים דגש על שני עניינים: היסודות שהצדדים קבעו בזכרון הדברים עצמו ו”נוסחת הקשר” שנקבעה בזכרון הדברים בינו לבין “החוזה” הפורמלי שייחתם בעתיד.
זכרון דברים – שלב ביניים, או כוונה להגיע להסכם משפטי?
במקום שהצדדים קבעו את עיקרי היסודות לעסקה שביניהם בזכרון הדברים עצמו, ניתן להניח כי כוונתם היתה להגיע לכדי קשר משפטי מחייב ואין להניח כי התכוונו רק לשלב ביניים במשא ובמתן שביניהם.
לעומת זאת, אם התנאים היסודיים לעסקה – כגון מחיר, כמות וזמן בעסקת מכר – לא הוסכמו בין הצדדים, יש להניח כי הם טרם סיכמו את המשא והמתן ביניהם וזכרון הדברים אינו אלא שלב ביניים במשא ובמתן שטרם נסתיים.
נוסחת הקשר במסגרת זכרון דברים
לגבי “נוסחת הקשר” – כמובן, ברוב רובם של המקרים, הצדדים אינם נוקטים לשון ברורה ומפורשת באשר ל”נוסחת הקשר” ובמקרה זה יש לפרש את לשון הצדדים וכוונתם. בעניין זה הוכחו בעבר קטגוריות שונות של נוסחאות אשר מעידות על כוונה זו או אחרת של הצדדים.
כך, למשל, מקובל לומר כי אם “נוסחת הקשר” היא כי זכרון הדברים “כפוף לחוזה פורמלי” הרי יש בכך כדי להצביע על כוונתם של הצדדים לראות בזכרון הדברים שלב ביניים בלבד במשא ובמתן, לעומת זאת, אם “נוסחת הקשר” היא כי הצדדים חותמים על זכרון הדברים “עד שיוכן” חוזה פורמלי, הרי משמעות הדברים היא, שרצון הצדדים הוא שזכרון הדברים יכנס לתוקפו מיד.
הוא הדין אם בזכרון הדברים נאמר כי “הצדדים מתחייבים לחתום על הסכם פורמלי ועד אז הסכם זה קובע”, או שנאמר בו כי סכום פלוני ישולם במעמד החתימה על זכרון הדברים, ואילו היתרה “עם חתימת החוזה שיערך אצל עורך דין”.
לקבלת סיוע משפטי מקצועי לחץ כאן: יעוץ משפטי
מן הראוי לציין כי נוסחאות אלה ואחרות כבודן במקומן מונח, אך אין לראות בהן חזות הכל. הכל תלוי בכוונת הצדדים, עליה יש ללמוד ממכלול העובדות של המקרה. אין לבודד את “נוסחת הקשר” ממכלול עובדות אלה.
כך למשל, אפילו נזקקו הצדדים לנוסחה כי זכרון הדברים “נתון לחוזה פורמלי”, ניתן לראות בזכרון הדברים חוזה מחייב, אם “כוונת הצדדים להתחייב זה כלפי זה היתה ברורה.
זכרון דברים – הסכמה על פרטים מהותיים
המבחן השני לתקפו המשפטי של זכרון הדברים הוא בקיום הסכמה בגופו של זכרון הדברים על הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה. זהו תנאי נפרד ועצמאי. אפילו מגלה מכלול העובדות של המקרה כוונה ליצור קשר משפטי מחייב עם החתימה על זכרון הדברים, אין בכוונה זו כדי ליצור את הקשר המצופה, אם הצדדים לא נתנו ביטוי בזכרון הדברים לפרטים החיוניים והמהותיים של העסקה.
דרישה זו רוככה במשך הזמן והכלל הוא, כי במקום שהמבחן הראשון מתקיים, דהיינו, קיימת כוונה של הצדדים ליצור קשר משפטי מחייב, אין צורך כי כל התנאים החיוניים והמהותיים יופיעו “שחור על גבי לבן” בזכרון הדברים עצמו.
את התנאים המהותיים והחיוניים הנוכחים “פיזית” בזכרון הדברים ניתן להשלים “באופן נורמטיבי”, אם לא משתמעת כוונה אחרת, באמצעות הוראות חוק משלימות, כגון סעיף 21 לחוק המכר, תשכ”ח-1968.
אין זה הכרחי כי כל היסודות המהותיים והחיוניים יהיו כתובים בגוף זכרון הדברים, ופרטים חיוניים חסרים הניתנים להשלמה על ידי החוק מצטרפים ליסודות החיוניים הנזכרים בגוף המסמך והמהווים יחדיו את היסודות החיוניים על-פיהם נקבע תוקפו של זכרון דברים.
ביטול זכרון דברים
עילות הביטול של זכרון דברים דומות במהותן לעילות של ביטול חוזה והן קבועות בדיני חוזים (עילות כגון – פגמים בכריתת החוזה). ישנם מקרים בהם במסגרת זכרון דברים, קובעים הצדדים מנגנון ביטול לפיו במקרה בו לא נחתם הסכם יבוטל זכרון הדברים וכיוצא בזאת.
ישנה חשיבות רבה לפנייה לקבלת יעוץ משפטי מקצועי, בכל מקרה בו הופרה התחייבות כלפיכם ו/או בו נטען כי אתם הפרתם התחייבות זו או אחרת – בין אם מדובר בהתחייבות שניתנה במסגרת זכרון דברים, בחוזה כתוב, או חוזה שבעל פה, שכן הוכחת תוקפו של הסכם יכול שתעשה בדרכים שונות ומגוונות ועל כן נדרשת מומחיותם של עורכי דין הבקיאים בתחום דיני חוזים.
