אחד הקריטריונים המקובלים בעולם המשפט לקביעת היקף זכויות וחובות הוא קיומה של אישיות משפטית. אישיות זו היא ישות הכשירה לפי החוק לשאת בחובות וזכויות. החקיקה מכירה בקיומן של ישויות משפטיות טבעיות ומלאכותיות וכלליות או מוגבלות.
הרצון לקדם את היזמות העסקית, הוביל את עולם המשפט להכיר בתאגיד כישות משפטית נפרדת, עם חובות וזכויות השונים מאלו של מייסדיה ונושאי המשרה בה.
חוק החברות תשנ”ט – 1999 ופקודת החברות [נוסח חדש] תשמ”ג-1983 מקנים לבעלי המניות ונושאי המשרה את החופש להחליט באשר למידת עצמאות החובות והזכויות של החברה.
זקוקים לסיוע משפטי בהליכי הוצאה לפועל? חייגו: 03-6093833
חברה בעירבון מוגבל או חברה בע”מ, היא חברה שבה האחריות של נושאי המשרה והמייסדים מוגבלת. בתאגידים אלו קיים מסך התאגדות המפריד בינם ובין בעלי המניות והמנהלים.
משמעות המסך היא, שפעולות החברה ונכסיה שייכים לתאגיד ואינם מוקנים לבעלי המניות או לנושאי המשרה בה, מנגד גם כאשר ניהול ענייני התאגיד מתבצע באופן כושל, מסך ההתאגדות החוצץ מונע ירידה לנכסים האישיים של המנהלים ובעלי מניות.
יתרונות וחסרונות בפתיחת תיק הוצאה לפועל מול חברה בע”מ
קיומו של מסך ההתאגדות הוא קריטריון חשוב יחד עם מצבה הכספי של החברה ושיטת ההתאגדות שלה בבחירת הליך המתאים לניהול גביית חובות מגוף מסחרי. דיני התאגידים מאפשרים לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לפי חוק הוצאה לפועל תשכ”ז-1967 נגד חברה בע”מ שכן בשל האישיות המשפטית הנפרדת החברה כשירה לשאת בחובות משל עצמה.
החיסרון הוא כי בשל ההגנה המשמעותית שמקנה מסך ההתאגדות למנהלי החברה ובעלי המניות, ייתכן ויהיה קשה לפעול מול החברה.
יחד עם זאת, מערכת ההוצאה לפועל מכירה בקיום הקשיים האמורים ובניסיונות להשתמש לרעה במסך ההתאגדות על מנת להימלט מהדין ולהתחמק מהנושים.
בעקבות זאת, נעשה ניסיון לייבא מחוק החברות את הכלי המשפטי של הרמת מסך ההתאגדות המשמש לצורך ייחוס חובות החברה למנהליה ובעלי המניות בה.
לעומת הליכים משפטיים אחרים, לא קיימת רשימה מובנית של נסיבות בהן יורם מסך ההתאגדות בהליכי הוצאה לפועל, אך סביר להניח כי מסך ההתאגדות יורם במצבים בהם לא השיקולים העסקיים הובילו להגבלת האחריות בחברה.
מהן האלטרנטיבות שבהן ניתן לבחור?
לצד הליכי ההוצאה לפועל יצר המחוקק כלים נוספים להתמודדות עם חובות כספיים של גופים שנקלעו לחדלות פירעון. מספר התיקים המתנהלים נגד החברה בהוצאה לפועל יכול להוות אחד השיקולים לפניה לערוצים אחרים.
מלבד סכום החוב וקיומו של מעשה פשיטת רגל, תנאי מקדים נוסף לצורך כניסה להליך לפי פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש) תש”ם-1980 הנו שהחייב יהיה עוסק מורשה, שותפות בלתי רשומה או אדם פרטי.
באופן זה תאגיד אינו יכול לנהל הליך משפטי להכרזה על פשיטת רגל אלא להיכנס להליכי פירוק מנהליים. הפירוק מבוצע לפי רצון התאגיד או הנושים, על ידי בית המשפט, בפיקוחו או באופן עצמאי.
קיראו על: הסדר חוב מול הבנק
סעיף 257 לפקודת החברות קובע שהנושים רשאים לבקש את פירוק התאגיד אם התקבלה החלטה להפסיק את פעילותו, התאגיד הפסיק או לא התחיל לפעול, או מנימוקי יושר וצדק. החל מהרגע בו מונה לחברה מפרק מופסקים כל ההליכים שנוהלו נגדה בהוצאה לפועל והתביעות הכספיות עוברות לבירור על ידי המפרק.
במקרים שבהם חברה בע”מ חייבת לכם כסף, אנו ממליצים לפנות אל משרד עורכי דין מיומן ומנוסה שיוכל לסייע לכם לגבות את החוב ביעילות ובמהירות האפשרית.
לשיחה מיידית עם עורך דין חייגו: 03-6093833