מהי חקירת יכולת ומי יכול לבקשה?
הזוכה שהינו בעל החוב, רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל, בקשה לביצוע פסק דין, הוא פסק הדין על פיו הוא זכאי לקבלת החוב. משהוגשה בקשת ביצוע, המוציא לפועל ימציא לחייב אזהרה, לפיה עליו למלא אחר פסק הדין או לשלם את החוב בתשלומים שנקבעו באזהרה. החייב רשאי אף להגיש בקשה לצו תשלומים וכל זאת בתוך 20 ימים מיום שהומצאה לו האזהרה.
האזהרה תכלול, לפי העניין, גם הודעה לחייב, כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב במלואו, או בתשלומים שנקבעו לו עליו להתייצב לצורך חקירת יכולת בלשכת הוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה, או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה. ניתן לעשות זאת בכל לשכה, לפי נוחיותו ובחירתו, ללא צורך בתיאום מראש ובלבד שהוא מתייצב בשעות קבלת הקהל.
באזהרה מפורטים המסמכים אותם על החייב להביא עמו לחקירת היכולת, וכן מוזהר החייב כי אם לא ישלם את החוב ולא יתייצב לחקירת היכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר.
מי רשאי לבקש קיום חקירת יכולת ?
ראש ההוצאה לפועל רשאי לערוך חקירת יכולת לפי בקשת הזוכה, לפי בקשת החייב ואף ביוזמתו האישית של ראש הלשכה. חקירת יכולת הינה ברור יכולותיו הכלכליות של החייב, לרבות נכסיו, הכנסותיו וכן חובות שחייב, כל זאת לצורך פירעון החוב אותו הוא חב לזוכה במסגרת תיק הוצאה לפועל.
במקרה בו חקירת היכולת מתקיימת לפי בקשת החייב או הזוכה, המבקש את החקירה רשאי לצרף תצהיר, בו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכולתו לקיים את פסק הדין. ניתן לכלול בתצהיר הצעה לגבי התשלומים בהם ישולם החוב.
לתצהיר זה ולתוכנו ישנה חשיבות רבה שכן, במידה והחייב הגיש את התצהיר, ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת החלטה או צו, על פי התצהיר בלבד ללא חקירה.
נוכחות החייב והזוכה במהלך חקירת יכולת
במידה והזוכה הגיש את התצהיר, החייב יוזמן לחקירת יכולת, ולאחר מכן רשאי ראש ההוצאה לפועל ליתן החלטה גם בהעדרו של החייב.
במקרה בו החייב התייצב לחקירת יכולת בתוך 21 הימים, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת גם ללא הזמנת הזוכה. יחד עם זאת, במידה וכך נעשה, הזוכה רשאי לבקש מראש ההוצאה לפועל לקיים חקירה נוספת בנוכחותו.
מסמכים בהם יש להצטייד בעת חקירת היכולת
עם ההתייצבות בלשכת הוצאה לפועל, לצורך חקירת יכולת, נדרש החייב להציג מסמכים שונים, בהם שאלון בדבר יכולתו לשלם את החוב, כתב ויתור סודיות וכן מומלץ לצרף כל מסמך אחר המעיד על יכולת כלכלית כגון – ראיה על קיומם של חובות (אם אלה קיימים), תשלומים בהם נושא החייב (כך למשל לצרף פס”ד למזונות אם החייב נושא בתשלום מזונות) יתרות חובה בבנק (אם קיימים) ומנגד ראיה על הכנסותיו של החייב.
מה דינו של חייב שהתייצב בלשכת ההוצאה לפועל אך לא נחקר?
חייב שהתייצב אך לא נחקר, מסיבות שאינן תלויות בו, יקבל בו במקום אישור התייצבות. ראש ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים, לאחר שבדק את יכולת החייב, על סמך המסמכים שהמציא החייב. אם מצא ראש ההוצאה לפועל סיבה להזמין את החייב לחקירה, או אם ביקש זאת הזוכה, יוזמן החייב.
