מערכת הוצאה לפועל בארץ פועלת מכוח חוק הוצאה לפועל, התשכ”ז – 1967.
מיקום לשכות הוצאה לפועל נקבע בסמוך לבתי משפט השלום בארץ – תולדה של סעיף 1 לחוק, בו הוחלט כי ליד כל בית משפט שלום תקום לשכה שכזו.
מטרת מערכת הוצאה לפועל היא אכיפת החיובים הקבועים בשטרות ובפסקי דין.
בתאריך הראשון לינואר 2009 נכנס לתוקפו תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, אשר חולל תמורות משמעותיות במערכת הקיימת.
השינויים מתייחסים למבנה הארגוני של מערכת הוצאה לפועל, בעלי התפקידים וסמכויותיהם ועוד.
עומד בפני הליך הוצאה לפועל ולא יודע למי לפנות?
משרד עו”ד דורה כהן ויצמן ושות’ יעניק לך ייעוץ וליווי מקצועי עד להיחלצות מנטל החובות.
✓ ניסיון של למעלה מעשור בליווי חייבים ✓ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ✓ נבחרי BDI CODE לשנת 2015
לייעוץ מעורך דין במשרדנו ללא התחייבות. צרו קשר או חייגו חינם לטלפון: 1-800-800-891
קראו עוד בנושא: השפעת הרפורמה בחוק הוצאה לפועל על יעילות הליכי הגבייה
המבנה הארגוני של לשכות הוצאה לפועל בארץ
במשך שנים היוותה מערכת הוצאה לפועל חלק בלתי נפרד מבתי המשפט וזאת לאור הראיה הכוללת, לפיה מנגנון הוצאה לפועל משמש כרשות המבצעת של מערכת בתי המשפט.
תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל הפריד את לשכות הוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט ומכוחו קמה רשות האכיפה והגבייה החדשה, אשר כפופה לשר המשפטים.
במסגרת התיקון אמורות לקום גם לשכות שאינן סמוכות פיזית לבתי משפט השלום, בשונה מהמצב הנוהג כיום.
זקוקים לסיוע משפטי בתחום הוצאה לפועל? חייגו: 03-6093833
בעלי התפקידים הפועלים בלשכות הוצאה לפועל וסמכויותיהם
עד לא מכבר כיהן בכל לשכת הוצאה לפועל ראש לשכה, שהיה גם רשם או שופט בית משפט שלום.
לראש ההוצאה לפועל הוקנו לפי החוק מספר סמכויות משפטיות, בהן: דיון בטענת פרעתי, חיוב נאמן בתשלום חוב פסוק, חיוב כונס נכסים בפיצוי בגין נזק שנגרם וחיוב צד שלישי בתשלום חוב פסוק.
לצד יושב ראש הלשכה מונה גם מוציא לפועל, שתפקידו היה לדאוג לביצוע החלטות ראש הלשכה ובתי המשפט, הלכה למעשה.
לחצו כאן לקריאה בנושא: אחריות כונס הנכסים
האם בעקבות התיקון שונו בעלי התפקידים וסמכויותיהם?
במסגרת התיקון, אשר הפריד בין בתי המשפט לבין לשכות הוצאה לפועל, הוחלף ראש ההוצאה לפועל במספר רשמי הוצאה לפועל.
סמכויותיו השיפוטיות של העומד בראש המערכת נותרו על כנן, אולם התיקון החדש לחוק שינה את אופי הסמכויות במובנים אחרים.
תיקון 29 הרחיב את סמכות הרשם לקבל מידע אודות החייב, כך שהרשם רשאי לקבל כעת מידע אודות נכסיו וכתובתו של החייב גם ללא כתב ויתור על סודיות.
במקביל, הורחבה רשימת המקורות מהם ניתן לקבל אינפורמציה לגבי החייב וכעת יש ביכולתו של הרשם לפנות לצורך כך אל הרשויות המקומיות, משרד הרישוי, רשם המקרקעין, בנקים, חברות אשראי וביטוח, רשם החברות ועוד – מידע זה מסייע לרשם להתחקות אחר נכסי החייב.
היבט נוסף בו חלה הרחבה של הסמכויות הוא בתיקון האמצעים בהם ניתן לנקוט לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון החוב.
מכוח התיקון רשאי הרשם להורות על עיקול נכסי החייב, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, עיכוב הנפקת או חידוש דרכון ורישיון נהיגה, הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלת הקמת תאגיד בבעלות החייב ועוד.
לצד המגבלות הורחבו התנאים לשמירה על כבודו של החייב ובין היתר עודכנה גם רשימת מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול: מדפסת, מחשב אישי, מכשירי רדיו וטלוויזיה, מכשיר טלפון נייד ונייח ומכונת כביסה.
לחצו כאן לקריאה אודות לשכת הוצאה לפועל חיפה
זקוקים לסיוע משפטי בתחום הוצאה לפועל? חייגו: 03-6093833
