התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל, אשר פורסם בחודש נובמבר 2008, נועד להנהיג רפורמה מקיפה בתחום. כחלק מכך, מעניק החוק בנוסחו החדש הגנות משופרות לחייבים, מחזק את מעמדם של הזוכים וקובע שורה של כלים לייעול מערך הגבייה.
חובת היידוע בדבר אפשרות לפנות להליכי פשיטת רגל
טרם כניסת התיקון לתוקפו לא היתה קיימת מדיניות אחידה לגבי אישור בקשת החייב למתן צו תשלומים, במקרים בהם בית המשפט המחוזי, בפניו הובאה הסוגיה, התרשם, כי החייב אינו בר פירעון וצעד כזה לא יתרום להסדרת חובותיו.
לרוב, נהגו בתי המשפט להפנות את מבקשי הסעד לפתיחה בהליכי פשיטת רגל.
התיקון האחרון לחוק קובע, כי שעה שרשם ההוצאה לפועל סבור, על בסיס בירור וחקירת יכולת שערך, כי אין באפשרות החייב לעמוד בחיוב שנקבע בפסק הדין, וכי פניה להליך פשיטת רגל צפויה להועיל יותר מאשר נקיטה בהליכי הוצאה לפועל, עליו להביא את הדבר לידיעת שני הצדדים – החייב והזוכה.
לשון התיקון ופרשנותו קובעים, כי טרם קבלת החלטה על פניה להליך פשיטת רגל, מוטלת על הרשם חובה לבחון את מידת התועלת, שתצמח לחייב מצעד כזה, ואין בסמכותו לכפות הליך פשיטת רגל על החייב.
בהתאם לכך, נדרש הרשם לדון בבקשת החייב לקבל צו תשלומים, על פי מצבו הכלכלי, וזאת גם אם אין בכך תועלת לנושים.
במידה והחייב גילה עניין בפניה להליכי פשיטת רגל, יוכל הרשם להורות על השהייה חלקית או מלאה של הליכי הגבייה המתנהלים נגדו, אם מצא זאת מוצדק ולפרק זמן, שיותיר בידי החייב שהות לפתוח בהליכי פשיטת רגל בבית המשפט.
שיפור יכולת הגבייה ומתן מקורות מידע לטובת הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל
אחת ממטרותיו המרכזיות של התיקון בחוק ההוצאה לפועל הינה לייעל את שיטת הגבייה, שנהגה עד כניסת התיקון לתוקף, ועליה נמתחה ביקורת חריפה על ידי החייבים, הנושים וכלל הציבור.
לצורך כך קובע התיקון מספר דרכים:
הקניית סמכות בידי רשם ההוצאה לפועל להטיל על החייב שורה של מגבלות בהן: הגבלת יכולתו של החייב לקבל, להחזיק או להאריך את תוקפם של דרכון ישראלי או תעודת מעבר; הגבלת יכולתו של החייב בהיבט רישום שיקים ועשיית שימוש בכרטיסי אשראי; הגבלת יכולתו לייסד תאגיד או להיות בעל עניין או חבר בו; הטלת הגבלות על החייב בעניין החזקת וחידוש רשיון נהיגה וכן הקניית סמכות בידי הרשם לעכב את יציאתו של החייב מהארץ.
בהתאם לתיקון, הגבלות אלה לא ייכנסו לתוקף אלא לאחר משלוח התראה לחייב בדואר על נקיטה בהן והפעלתן תוך חודש ממועד המצאת ההתראה. בנוסף, קובע התיקון את אי חלותן של הגבלות אלה בהתקיים מספר תנאים, הקשורים בסוג חובותיו של החייב, גובהם ומועד הסדרתם.
הסדרת מסלול מקוצר להגשת בקשות לביצוע חיוב על ידי הנושים – רלוונטי לביצוע פסק דין כספי או חיוב כספי אחר, שהינו בר ביצוע כפסק דין, עד לתקרת סכום של 10,000 ש”ח (למעט פסק דין למזונות או למימוש משכון).
מטרתו של הליך זה הינה לצמצם את ההוצאות, הנלוות לניהול הליכי הגבייה ולהקנות לזוכים אפשרות גישה נוחה לטיפול בתיק, מבלי צורך שיהיו מיוצגים ותוך הטרחתם המינימלית והוא מתאפשר כיום לגבי סוגים מסויימים של הליכי הוצאה לפועל.
חלוקת כספים שנגבו מהחייב בין כלל הנושים – התיקון החדש קובע, כי כספים, שנגבו במסגרת הליך, שננקט על ידי זוכים שונים כנגד החייב, ימסרו בשלב ראשון לידי הזוכים שיזמו את ההליך, להסדרת חובם.
הכספים, אשר נשארו כיתרה, יחולקו בין הנושים האחרים, שלא היו בין יוזמי ההליכים לגביית החוב (טרם התיקון הוחזרה יתרת הכספים לחייב).
במקרה של תיק איחוד קובע התיקון עדיפות לזוכים, שיזמו הליך במסגרת התיק על פני זוכים אחרים.
בכל הנוגע לקבלת מידע לגבי נכסי החייב – מרחיב התיקון לחוק את סמכותו של הרשם.
החוק בנוסחו החדש מקנה לרשם אפשרות להשיג מידע רלוונטי ללא צורך בחתימת החייב על כתב ויתור סודיות, כפי שנדרש בעבר.
חיוב זה חל על מגוון גורמים וסוגי מידע, בהם: חיובי החייב בגין חשבונות טלפון מחברות הסלולר ומבזק, מידע לגבי חשבונות האשראי והבנק של החייב וקבלת אינפורמציה מגופים דוגמת כונס הנכסים הרשמי, רשם המקרקעין, המוסד לביטוח לאומי ועוד.
לקבלת סיוע משפטי דיסקרטי ומקצועי ליחצו: יעוץ משפטי
