שלא כמו לשכות הוצאה לפועל אחרות הממוקמות בסמוך לבתי משפט השלום, כפי שקבוע בחוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז – 1967, לשכת הוצאה לפועל ירושלים שוכנת במיקום נפרד ועצמאי.
כתובת הלשכה הינה בניין כלל, רח’ יפו 97 ירושלים, מיקוד 94340.
במהלך שנת המשפט, שעות קבלת הקהל הן בימים א’ – ה’, מ 8:30 עד 13:30.
בשלוש תקופות הפגרה – פגרת הסוכות, פגרת הפסח ופגרת הקיץ שבין ה 16 ביולי ועד 31 לאוגוסט, כפי שהן קבועות בתקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשכ”ז – 1967, שעות הקבלה מתקיימות בין 09:00 ל 12:00.
בימי שישי וערבי חג לא מתקיימת קבלת קהל בלשכה.
לסיוע משפטי בענייני הוצאה לפועל חייגו חינם: 03-6093833
המבנה הארגוני ובעלי התפקידים
מערכת הוצאה לפועל בארץ עברה שינויים משמעותיים מאז כניסתו לתוקף של תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, אשר זכה לכינוי הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל.
מכוח התיקון הופרדו לשכות ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט וכונסו תחת רשות האכיפה והגבייה.
במקביל, בעוד שטרם התיקון היה נשיא בית משפט השלום ממונה על מערכת הוצאה לפועל, כיום שר המשפטים הוא האחראי על תפקודה.
באופן דומה, כיום עומדים בראש הלשכות מספר רשמי הוצאה לפועל ולא יושבי ראש כפי שהיה נהוג בעבר.
התיקון אף הרחיב את סמכויות הרשמים להפעלת לחץ על חייבים לפירעון החוב כמו גם את קשת האפשרויות לקבלת תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי של החייב, אשר תסייע לזוכה לגבות את חובו.
כך, ניתן כיום לקבל מידע אודות נכסי החייב ממגוון רחב של גופים ורשויות, דוגמת רשם המקרקעין, חברות ביטוח, משרד הפנים, בנקים, חברות אשראי, חברת החשמל, משרד הרישוי וגורמים נוספים.
מלבד סמכות עיקול מיטלטלין המצויים בחזקת החייב או בידי צד ג’, ניתן היום להגביל את יציאתו של החייב מהארץ בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ וכן להגביל ולעכב את ההנפקה מחדש של דרכונו ורישיון הנהיגה של החייב.
במקביל, נותרה האפשרות לנקוט בהליכי מאסר כנגד חייבים אשר אינם עומדים בתשלום החוב, אולם התיקון הקשיח את התנאים הנדרשים להוצאת צו מאסר.
לחץ כאן לקריאה בנושאים:
תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל – הרחבת מקורות המידע אודות החייב ושיפור הליכי הגבייה
השפעת הרפורמה בהוצאה לפועל על צווי מאסר שהוצאו לפני התיקון לחוק
חשיבות קבלת סיוע משפטי מטעם עורך דין
ניהול תיק בלשכת הוצאה לפועל כרוך בהתמודדות מול המערכת, שאינה פשוטה עבור החייב והזוכה כאחד.
מסיבות אלה חשוב לפנות אל משרד עורכי דין המתמחה בתחום, לצורך קבלת ייעוץ משפטי.
בא כוח בקי ומנוסה בדיני הוצאה לפועל יבחן את עובדות המקרה ויגבש אסטרטגיה משפטית מתאימה, אשר תגן על האינטרסים שלכם.
פסיקה
תיק 9-07-27123-03 בנק מזרחי טפחות בע”מ נ’ אלמוני – בהחלטה זו הותנה מינוי כונס בהמצאת ערבות של צד ג’.
הזוכה טען, כי לפי הפסיקה אין סיבה לחייב את הזוכה לתת ערובה להבטחת מחויבותו של כונס הנכסים להליך.
סעיף 53 של חוק ההוצאה לפועל עוסק במינוי כונס נכסים במסגרת הליכים אלה וקובע, כי הרשם רשאי להורות על הפקדת ערובה לשם הבטחת האחריות לתפקיד.
כונס הנכסים משמש יד ימינו של ראש ההוצאה לפועל ומרגע מינויו לתפקיד הינו כפוף להוראותיו.
הערובה מיועדת להבטיח את כיסוי ההוצאות במידה והכונס ייכשל במילוי תפקידו.
בידי הכונס מסורות סמכויות רבות והוא אחראי על אופן מימוש ההליך ולכן חשוב לא רק למנות את כונס הנכסים המתאים אלא גם להבטיח את דרך פעולתו.
לדעת כבוד הרשם, במידה ובעת מתן סעד זמני נדרש המבקש להפקיד ערובה לצורכי ביטחון, אין סיבה לא לנהוג כך באופן דומה שעה שמדובר במינוי כונס.
לחץ כאן לקריאה אודות פסק דין בנושא אחריות כונס הנכסים בהליכי הוצאה לפועל
לחצו למידע אודות לשכות הוצאה לפועל נוספות בארץ:
לסיוע משפטי בענייני הוצאה לפועל חייגו חינם: 03-6093833
