מהו למעשה קיזוז חובות בעת פירוק חברה
בזמן פירוק חברה (איסוף נכסי החברה, שחרורם מחובות, מימושם וחלוקת תמורתם בין הנושים של החברה) בתנאים מסוימים יכול להיווצר מצב של קיזוז חובות של חייב מחובות, שחייבת לו החברה, לדוגמה: אם חייב של החברה חייב 1000 ¤ לחברה, אולם החברה חייבת לאותו חייב 500 ¤, אזי בתנאים מסוימים ניתן לבצע קיזוז בין החיובים, כך שיוצא כי חובו של החייב מצטמצם ל-500 ¤ בלבד בשל אותו קיזוז.
במילים אחרות: לפי החוק, במידה ויש כאמור אשראי הדדי או חוב הדדי, וכיוצא בזה, בין חברה לנושה (שהוא גם חייב) יערך חשבון על כמה מגיע לכל צד מן הצד השני. הסכום אשר מגיע לצד אחד יקוזז מן הסכום המגיע לצד השני ומה שנשאר, קרי היתרה תתבע או תשולם לצד שמגיע לו.
אולם, כל זאת תלוי בתנאים מסוימים שיוזכרו בהמשך.
לקבלת סיוע משפטי מיידי בנושא דיני חברות לחץ כאן: יעוץ משפטי
השיקולים המצדיקים את זכות הקיזוז
הוראות החוק המדבר על הקיזוז, נועדו למען מספר מטרות מרכזיות וביניהן: מניעת עוול כלפי הצד שהתחייבויותיו על פי החוזה נאכפו בשעה שההתחייבות כלפיו על ידי הצד השני לא מקוימת או מקוימת בחלקה. למשל: כשהחייב משלם את מלוא חובו, ואילו החברה מצידה משלמת לו תשלום חלקי של חובה בצורת דיבידנד (תשלום) המתחלק בין כלל הנושים.
מטרה נוספת הינה הצגה טובה ומהימנה של מכלול היחסים בין החברה לחייב, עוד מטרה חיסכון בהליכי משפט מיותרים ובנוסף מטרה או סיבה נוספת להחיל את זכות הקיזוז היא: הקטנת הסיכוי להפלתם של גופים אחרים בשל פירוקה של החברה החייבת.
ללא ספק הסיבה החשובה ביותר להחלת זכות הקיזוז היא הסיבה הראשונה שמנינו, שהיא אי הצדק שעלול להיגרם לאותו חייב של החברה, אשר הינו גם חייב וגם נושה של החברה, אשר כאמור ישלם לחברה את מלוא הסכום אולם יקבל על חשבון החוב המגיע לו חלק קטן, אם בכלל.
ביקורת על הזכות לקיזוז חובות
ישנה גם ביקורת על זכות הקיזוז ומבקריה טוענים כי, זכות זו פוגעת בעיקרון השיויון בין הנושים (אחד העקרונות החשובים בהליכי פירוק חברות) בכך שהיא נותנת לנושה, אשר לו חוב לחברה, יתרון על פני נושים אחרים אשר להם אין חוב לחברה על ידי כך, שהחברה מאפשרת לאותו נושה לגבות את חובו כולו או חלקו באמצעות קיזוז מחובו על ידי החברה.
עוד על פי הביקורת שמושמעת בין השאר כנגד זכות הקיזוז נאמר: כי בשל זכות הקיזוז מעמדו של בעל הזכות הנ”ל מושווה למעמד נושה מובטח (שבידיו שיעבוד או עיכבון (עיכבון: זכות שקיימת במקרים מסוימים לעכב נכס של החברה אצל הנושה להבטחת החזר החוב) על נכסי החברה) ללא שמתקיימים התנאים היסודיים הנדרשים לרוב לקיום בטוחה (שיעבוד וכו), כמו, דרישת הרישום וכיוצא בזה.
תנאים מוקדמים להפעלת זכות קיזוז חובות
בחוק נקבעו מספר תנאים מקדמיים להפעלת זכות הקיזוז וביניהן: ישנו תנאי האומר כי ישנו צורך בקיום של אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים בין החברה לנושה. תנאי נוסף, דורש כי החוב המקוזז יהיה בר תביעה, כלומר חוב שניתן לתבוע לפי הליכי פירוק חברות.
ישנו גם תנאי, הדורש כי נוצרו על ידי “העסקים”, אשר מדובר בהם, חובות כספיים או כי הם עשויים להסתיים, באשר לכל אחד מן הצדדים, בחובות כספיים.
ישנו תנאי הקובע כי, המועד אשר קובע לאותו קיום של עסקים הדדיים הינו מועד מינויו של המפרק הזמני ועוד (כמפרק הזמני מתמנה הכונס הרשמי שהינו גוף ממשלתי אשר מתמנה כמפרק החברה עד שהוא או אדם אחר יתמנה כמפרק קבוע).
בתי המשפט, פירשו את התנאים המוקדמים הנ”ל בדרך כזו אשר מטיבה עם הנושים האחרים אשר נפגעים עקב הפעלת זכות קיזוז חובות. הערה: החוק המחיל את זכות הקיזוז מגיע מן החקיקה של הליכי פשיטת הרגל אולם, הוא חל גם על הליכי פירוק החברות.
לקבלת סיוע משפטי מיידי בנושא דיני חברות לחץ כאן: יעוץ משפטי
קיראו בהרחבה על: מיסוי רווחי חברה צו פירוק חברה