חוזה מכר למראית עין
לעיתים חותמים חייבים על הסכמים שונים במטרה להוציא מידיהם נכסים הרשומים על שמם אולם חרף האמור בהסכם, מהתנהגות הצדדים ניתן ללמוד כי הסכם המכר נועד למראית העין בלבד ואין הוא בא לשקף את כוונתם האמיתית של הצדדים.
אמתי יתעלם בית המשפט מחתימת צדדים להסכם מכר למכירת דירה ויותיר עיקול מאוחר לחתימת ההסכם?
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופט יהודה זפט) נדרש לשאלה זו בה”פ 1547/06 גבסו נ’ בנק דיקונט לישראל.
עובדות המקרה
ביום 19.5.96 נכרת בין בוהארון לילו ז”ל וגיטה תבדל”א (להלן: “ההורים”) לבין המבקשים, בתם וחתנם, הסכם לפיו מכרו ההורים למבקשים זכויות חכירה בבית מגורים. רישום זכויות החכירה בבית על שם המבקשים לא הושלם ובינתיים הטיל בנק דיסקונט לישראל בע”מ עיקול על זכויותיו של בוהארון לילו (“המנוח”) במינהל מקרקעי ישראל במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
המבקשים פנו אל הבנק בדרישה להסיר את העיקול בטענה שהזכויות בבית נרכשו על ידם על פי תנאי הסכם המכר עוד בטרם חתם המנוח על כתב הערבות, אולם הבנק סירב לדרישתם לאחר שלא נענו לדרישתו ולא המציאו אישור על תשלום מלוא התמורה שנקבעה בהסכם המכר ואף לא סיפקו הסבר לעיכוב בהגשת הבקשה לרישום זכויות החכירה בבית על שמם.
בתובענה זו עותרים המבקשים להורות כי זכויות החכירה בבית שייכות במלואן למבקשים מכוח הסכם המכר, ולהורות לבנק למחוק לאלתר את העיקול שהוטל על הזכויות בבית.
קיראו בהרחבה על: ביטול חוזה הטעיה בחוזה
ביהמ”ש המחוזי דחה את התובענה בקובעו כי מדובר בחוזה למראית עין בלבד והינו שונה מכוונת הצדדים הנלמדת מהתנהגותם:
נמצא, כי בניגוד למוסכם בהסכם המכר לפיו היו ההורים אמורים לקבל 140,000$ תמורת הזכויות בבית, קיבלו ההורים 156,000 ¤ בלבד מבנק טפחות. אין חולק כי ההורים המשיכו להתגורר בבית גם לאחר שלכאורה מכרו את זכויותיהם בבית למבקשים ובפועל מתגוררת האם בבית עד היום.
המבקשים לא פעלו לרישום זכויותיהם הנטענות בסמוך לעריכת הסכם המכר ואין בפני ביהמ”ש הסבר לכך. מעדות המבקש עולה, כי בין ההורים למבקשים הייתה הסכמה שונה מזו שבהסכם המכר ולפיה ההורים ימשיכו להחזיק בבית והמבקשים לא ישלמו את יתרת התמורה.
סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל.
בעריכת הסכם למראית עין מתכוונים עורכי ההסכם להתקשר בהסכם המעיד על העברת זכויות מצד לצד, בעוד שבינם לבין עצמם מתכוונים הצדדים להעברת זכויות שונה מזו עליה מעיד ההסכם אם בכלל.
בענייננו, אכן לא נמצא שבעת עריכת הסכם המכר היה החייב שרוי בחובות ולא הוכח שהסכם המכר נועד להברחת נכסי ההורים מפני נושים. אולם, אפשר שהסכם המכר נועד לאפשר להורים ו/או למבקשים לקבל הלוואה מבנק טפחות, כפי שאכן ארע.
מכל מקום, אין בכך שלא התבררה מטרת עריכת הסכם המכר כדי לשלול אפשרות שהסכם המכר נכרת למראית עין, מקום שהנסיבות מלמדות שהצדדים התכוונו להעברת זכויות שונה מזו שנקבעה בהסכם. בענייננו, יש לקבוע כי הסכם המכר הוא הסכם למראית עין ובהתאם להוראות סעיף 13 לחוק החוזים, בטל.
לפסק דין המלא : חוזה למראית עין – דוגמא לפסיקת בתי המשפט
לקבלת יעוץ משפטי בנושא חוזים עסקיים וללא כל התחייבות מצידך: לחץ כאן
