מהו חוזה לטובת צד שלישי?

הגדרתו של חוזה לטובת צד שלישי

הסעיף המגדיר את החוזה לטובת צד שלישי הינו סעיף 34 לחוק חוזים. לשונו של ס’ 34 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל”ג, 1973 הינו כדלקמן: “חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן: המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות כזו”.

המבחן להיותו של חוזה לטובת אדם שלישי, הוא כוונת ההקניה. כדי להפוך אדם שלישי למוטב, אין די בכך שהחוזה יכלול חיוב לטובתו. יש להוכיח כוונה פוזיטיבית להקנות לו זכות לדרוש את קיום החיוב. אולם, מדובר בסוגיה מורכבת ובמידת הצורך כדאי מאוד להתייעץ עם עורכי דין בקיאים בתחום עריכת חוזים עסקיים.

ככלל, נקבע כי אותה גמירת דעת הנדרשת לשם כריתת חוזים, חיונית גם לשם הקניית הזכות למוטב. זכות המוטב, היא הזכות לדרוש את קיום החיוב, והיא נוצרת עם כריתת החוזה. התנאי הוא, כי משתמעת הכוונה להעניק לצד השלישי זכות, ולהטיל במקביל לכך על בעלי החוזה חובה.

מתי מתבטל חוזה לטובת אדם שלישי?

חוזה לטובת אדם שלישי עשוי להתבטל בשלושה מקרים: זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב מתבטלת למפרע, אם הודיע לאחד הצדדים לחוזה, על דחיית הזכות תוך זמן סביר לאחר שאחד מהם הודיע לו עליה.

כל עוד לא הודיע אחד הצדדים  למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי שינוי החוזה. מדובר במרווח התקופתי של זכות הביטול. ההודעה למוטב ,היא מועד היוצר חסימה לכוחו של הצד לחוזה, לשנות דעתו.

משניתנה הודעה, תמה האפשרות לבטל או לשנות על ידי שינוי החוזה, את זכותו של הצד השלישי.

לקבלת סיוע משפטי מקצועי ואיכותי, לחץ כאן: יעוץ משפטי

בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם – על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה – רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו. בעניין חוזה הביטוח, הקצבה, התגמולים, או העילה הדומה, אין ההודעה הראשונית למוטב מונעת שינוי או ביטול.

ביטול זכות המוטב  בחוזה לטובת אדם שלישי

כאמור באופציה השלישית הנ”ל, הביטול יכול שיהיה באחד משני אופנים: בהודעה לחייב, קרי לחברת הביטוח, לקופת הקיצבה או לקופת התגמולים שהיא בגדר החייב לפי ההסדר החוזי לטובת צד שלישי שנדון באופציה זו. או לחילופין, בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב. קרי, אין די בעריכת צוואה המבטלת או משנה זכויות אלא יש להודיע על כך לחייב, קרי לחברת הביטוח, לקופת הקיצבה, לקופת התגמולים או לדומיהם.

הטעם לקביעתה של חובת הודעה ברור בעליל. ככל שהדבר נוגע לצד החייב, יש אינטרס ציבורי במניעת חיובי כפל, ובמניעת סיבוכים משפטיים והליכים משפטיים הצפויים בעקבותיהם. החיוב לשלם כספי הביטוח, הקיצבה או התגמולים קם ונוצר מיד עם הפטירה של הנושה.

צוואה יכול שתתגלה אחר זמן, ולא אחת נפתחים ונמשכים ההליכים המשפטיים על יסוד צוואה במשך שנים אחרי מות המצווה. אם צוואה תובא לידיעת החייב זמן מה אחרי הפטירה, יקרה לא אחת שהחייב העביר את הכספים למוטב ויצטרך להתמודד לאחר מכן עם תביעת הזוכים לפי הצוואה, שאינם זהים בהכרח עם המוטב.

אלמלא ההודעה, יכול החייב למלא בתום לב חיובו לטובת האדם השלישי – קרי המוטב – בלי שיידע כלל שצפוי בעתיד גילוי תוכנה של צוואה ששינתה או ביטלה זכויות. על כן, כתנאי לתקפות הביטול או השינוי לפי החלופה השלישית הנ”ל, נדרש מן הנושה לא רק שיערוך צוואה אלא גם שיודיע עליה לחייב.

מכאן גם נובעת המסקנה, שההודעה על ביטול זכותו של המוטב או על שינויה, חייבת להינתן לפני מות המצווה.

תביעה לקיום חיובי חוזה לטובת צד שלישי

מה קורה כאשר נחתם חוזה לטובת צד שלישי ומוגשת תביעה על ידי המוטב נגד החייב על פי החוזה, לקיום החיובים שבחוזה?  סעיף 37 לחוק חוזים, מתייחס לתביעה המוגשת על ידי המוטב נגד החייב.

כשמוגשת תביעה כזו, זכאי החייב, שהתחייב כידוע כלפי הנושה שלו ולא כלפי המוטב, שכל הטענות שיש לו כלפי הנושה יוכל להעלותן גם נגד המוטב.

לקבלת יעוץ משפטי ללא כל התחייבות מצידך, לחץ כאן: סיוע משפטי