חובות של חברה בע”מ ופירוקה
חברה, בהיותה אישיות משפטית נפרדת הכשרה לתבוע ולהיתבע, נדרשת במהלך פעילותה לעמוד בתשלום חובות לגורמים השונים, כלפיהם התחייבה במסגרת עסקיה. בעניין זה עולה השאלה – מהם הכלים העומדים לרשות בעלי החברה / בעלי המניות כאשר הופכת החברה לחדלת פירעון, כך שאינה מסוגלת לפרוע את חובותיה לנושיה?
במקרה כזה, מייחד הדין הקיים הוראות חוק ספציפיות לחברות חדלות פירעון (בשונה מיחיד שהוא חדל פירעון ולגביו ייושמו הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש”ם-1980) ומציין, כי דרך הפעולה העיקרית הינה סגירה של החברה – פירוק.
התקשרו אלינו בטלפון: 03-6093833 או לחץ לפנייה אל עורכי דין בתחום דיני חברות: יעוץ משפטי
חוק החברות תשנ”ט – 1999, מאפשר פירוק של חברה בשל עילות הפירוק הנקובות בו. אחת מהן היא פירוק חברה בשל היותה חדלת פירעון, כאשר ישנן שלוש דרכים לפירוק מסוג זה: פירוק בידי בית המשפט, פירוק מרצון וללא התערבות בית המשפט, פירוק בפיקוח בית המשפט.
סגירת חברה ופירוק בידי בית המשפט
במקרה הראשון – פירוק בידי בית המשפט, רשאים בעלי החברה / בעלי המניות באמצעות החברה, להגיש בקשת פירוק לביהמ”ש בה יוכיחו, כי מתקיימת עילת פירוק לפיה החברה הייתה לחדלת פירעון (חוסר סולבנטיות).
הוכחת העילה אפשרית באמצעות צו הוצאה לפועל או צו בית משפט לטובת נושה של החברה שלא קוים או לחלופין, הצגת חוב העולה על 5 שקלים שהגיע זמן פירעונו וחברה לא נענתה לדרישת הנושה תוך 3 שבועות ולחלופי חילופין – שכנוע בית המשפט באמצעות פירוט חובותיה המותנים והעתידים של החברה, כי אין ביכולתה לעמוד בהם.
נציין, כי למרות שפירוק בידי בית המשפט הוא הליך שיפוטי אשר נכפה בדרך כלל על החברה, ניתן לראות בו כלי דואלי העומד גם לרשותם של בעלי החברה / בעלי המניות.
סגירת חברה והליך פירוק מרצון
המקרה השני – פירוק מרצון וללא התערבות בית המשפט, הוא הליך רצוני ביוזמתה של החברה, המתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט. בפירוק שכזה מקבלת החברה החלטה שלא מן המניין (לעניין זה, “החלטה שלא מן המניין” היא החלטה שהתקבלה ברוב של 75% מהחברים שהצביעו באסיפה הכללית, כשעל האסיפה ניתנה הודעה כדין לפי הוראות התקנון ואם אין הוראה בתקנון – ניתנה הודעה 7 ימים לפניי האסיפה), כי בשל חובותיה היא אינה יכולה להמשיך בניהול עסקיה.
על בסיס הסכמה זו בין בעלי החברה / בעלי המניות והנושים, החל מקבלת ההחלטה כאמור, פוסקת החברה מלנהל את עסקיה, למעט הדרוש לפירוק מועיל. יובהר, כי התנאים המקדימים לפירוק מרצון ע”י החברה (בשונה מפירוק מרצון על ידי נושים) כוללים עריכת הצהרת כושר פירעון ע”י דירקטוריון החברה ושליחתה לרשם החברות במועד הקודם לזימון חברי החברה לאסיפה, בה תתקבל ההחלטה בדבר פירוק מרצון.
פירוק חברה בפיקוח בית המשפט
יש לציין, כי המקרה השלישי – פירוק בפיקוח בית המשפט, הוא שילוב של פירוק בידי בית המשפט ופירוק מרצון. הפירוק מתחיל כפירוק מרצון ע”י החלטת האסיפה הכללית ובהמשך מתנהל בהשגחתו של בית המשפט. בתום פירוק החברה באחת משלושת הדרכים שאוזכרו להלן, מורה בית המשפט על חיסולה של החברה.
למען שלמות התמונה נדגיש, כי במהלך פירוק החברה שפורט מעלה, עומדת לבעלי החברה הזכות לפעול לשם פשיטת רגל בגין חדלות פירעון. הליכי פשיטת הרגל בכל הנוגע לחברה מפורטים בפקודת החברות תשמ”ג – 1983 ומורים, כי בחברה חדלת פירעון יש לנהוג על פי דיני פשיטת רגל החלים על נכסיו של מי שהוכרז פושט רגל, בכל הנוגע לזכויותיהם של נושים מובטחים ושאינם מובטחים, לחובות הניתנים לתביעה, לשומת שוויין של אנונות ושל התחייבויות עתידות או מותנות, ולקבלת דיבידנד.
מכל מקום, בעלי חברה אשר מעוניינים לסיים את פעילותה בשל חדלות פירעון, טוב יעשו אם יפנו אל עורך דין המצוי בסבך הדין הקיים, על מנת שזה יאתר את המסלול המתאים ביותר בנסיבות הקיימות. סגירת חברה עקב חובות שאינה יכולה לפרוע, אינה הליך של מה בכך ויש חשיבות רבה ליעוץ וליווי משפטי מקצועי.
