ביטול הסכם לתקופה בלתי קצובה
השופט י’ דנציגר ציין, כי בית המשפט העליון דן לראשונה בשאלת ביטול הסכם לתקופה בלתי קצובה בע”א 6/74 מורדוב נ’ שכטמן (פסק דין כט(1) 477), שם, הובעה עמדה המתנגדת לקשר חוזי “נצחי” בין צדדים להסכם שכירות. כן נפסק, כי זכותו של כל צד במסגרת חוזה בלתי קצוב בזמן להפסיקו, בהודעה זמן סביר מראש לצד האחר.
שאלה זו עלתה שוב בע”א 2491/90 איחוד סוכני נסיעות נ’ פאנל חברות התעופה, שם נדונה שאלת ביטול חוזה שבעל פה, שלא הועלה על הכתב ולפיכך הייתה מחלוקת בנוגע למשכו ולאופן ביטולו. נקבע כי קיימת חזקה לפיה חוזים אינם נערכים לצמיתות ואי הכללתה של תנייה בדבר סיום חוזה אינה שוללת אפשרות לסיום חוזה, לאחר מתן הודעה על כך זמן סביר מראש.
עם זאת, נקבע כי מדובר בחזקה ראייתית בלבד, חזקה הניתנת לסתירה בראיות אחרות, אשר נועדה לסייע לעמוד על כוונת הצדדים מקום שהיא אינה ברורה ולא לבוא במקומה. דיני חוזים הוא תחום משפטי מורכב ובכל מקרה של רצון לסיים הסכם, כדאי להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום זה.
שלילת אפשרות לבטל הסכם לתקופה בלתי קצובה
בע”א 2850/99 בן חמו נ’ טנא נוגה בע”מ, נדון הסכם הפצה בלתי קצוב בזמן, אשר לצד פירוט חובות וזכויות של כל צד, כלל תנייה ששללה מפורשת מן היצרן את זכות ביטול ההסכם. נקבע, כי אין בכוחה של התנייה האמורה לשלול לצמיתות מן היצרן את זכות הביטול כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הביטול.
בית המשפט העליון סקר את הוראות ההסכם המאפשרות את ביטולו במקרים שונים, ומפרטות באופן מפורש את המקרים בהם יהיה רשאי כל צד לבטלו ואף את מועד הביטול בכל מקרה.
בית המשפט העליון ציין, כי קביעתו של בית המשפט קמא, כי לא יתכן כי קיים חוסר איזון בין הצדדים, באופן שבעל הזכויות בזיכיון בלבד רשאי לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא, בשעה שחברת התיווך אינה רשאית לעשות כן – בטעות יסודה.
ההסכם קובע מפורשות את המקרים בהם תהא זכות ביטול הסכם לכל אחד מן הצדדים. על פי הוראות ההסכם, זכאי בעל הזכויות בזיכיון לבטל הסכם זה, מכל סיבה שהיא, בשעה שחברת התיווך רשאית לעשות כן רק בהתקיים אחד מהמקרים המנויים ברשימת מקרים סגורה.
