פשיטת רגל מוגדרת כסטטוס משפטי, המהווה הצהרה אודות חוסר יכולתו של אדם לעמוד בנטל החובות, המוטלים עליו.
דבר החקיקה, אשר מסדיר את הליכי פשיטת הרגל במשפט הישראלי, הינו פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) 1980, שמקורה בפקודת פשיטת הרגל משנת 1936, כאשר הגוף, האמון על ביצוע הפקודה כיום הינו משרד המשפטים.
פקודת פשיטת הרגל מבקשת לאזן בין האינטרסים של החייב לבין אלה של נושיו, תוך בחינת ההליך בראי הסטטוס אליו נקלע החייב. ברוח זו, מטרת הפקודה הינה לסייע לחייב בהתמודדות עם הלחץ, שמפעילים עליו הנושים לפרעון החוב כמו גם בהקפאת ההליכים, המנוהלים נגדו עקב כך.
עומד בפני פשיטת רגל ולא יודע למי לפנות?
משרד עו”ד דורה כהן ויצמן ושות’ יעניק לך ייעוץ וליווי מקצועי עד להיחלצות מנטל החובות.
✓ ניסיון של למעלה מעשור בליווי חייבים ✓ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ✓ נבחרי BDI CODE לשנת 2015
לייעוץ מעורך דין במשרדנו ללא התחייבות. צרו קשר או חייגו חינם לטלפון: 1-800-800-891
פקודת פשיטת הרגל – מ1936 ועד היום
פקודת פשיטת הרגל, אשר נחקקה לראשונה בשנת 1936, מבוססת על דבר החקיקה המנדטורי, שקדם לה ומהווה העתק כמעט מילולי של חוק פשיטת הרגל האנגלי משנת 1914.
מקורות קדומים יותר, עליהם נשענת הפקודה, הינם מנגנון שמיטת הכספים התנכי והפרוזבול המקראי (כלי, המאפשר לעקוף את שמיטת החובות). כמותם, שואפת אף הפקודה לצמצם את הרדיפה הבלתי פוסקת אחר חייב, אשר הפך בלתי סולבנטי ואין ביכולתו, באמת ובתמים, לעמוד בתשלום החוב.
מה עומד מאחורי פקודת פשיטת הרגל?
תכליתה של הפקודה, בנוסחה החדש, הינו לאזן בין הרצון לסייע לחייב, אשר ירד מנכסיו ואין ביכולתו לעמוד בפרעון החובות, לבין האינטרס האישי והחברתי, המגולם בהסדרת החובות הכספיים ועמידה בהתחייבויות הפיננסיות, אשר נטל אדם על עצמו.
הליך פשיטת רגל המאושר על ידי בית המשפט, מקדם את פניו של החייב, משרת את האינטרסים שלו ועומד לימינו. הלכה למעשה, מגשים הליך זה שני יעדים: גיבוש הסדר תשלומים עם הנושים, בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב, לצד השהיית ההליכים והסנקציות, הננקטים נגד החייב לצורך פירעון חובותיו.
אמצעים אלה מסייעים בהפחתת הלחץ הבלתי פוסק, שמפעילים הנושים על החייב.
לבד מהאינטרס האישי של הנושים להביא להסדר החוב, קיים גם אינטרס ציבורי בניהולם של הליכי פשיטת רגל לפיו, לנושים כמו גם למערכת ההוצאה לפועל אין עניין לרדוף את החייב ולרדות בו אלא כל עוד הדבר אפקטיבי לצורך גביית החוב, בהתאם ליכולת החייב.
מנגנון פשיטת רגל ו/או כינוס נכסים מהווה מרכיב בחיי הכלכלה המודרנית ומאפשר מתן הזדמנות נוספת לחייב להשתלב במעגל העבודה, תוך עידוד ומינוף פעילות ויזמות עסקית.
היישות הסטטוטורית, אשר אחראית על יצוג האינטרס הציבורי בהליכי פשיטת רגל היא הכונס הרשמי, כאגף של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
במסגרת תפקידו משמש הכונס הרשמי נאמן לפושטי רגל ומפרק זמני של חברות עד למינוי נאמן או מפרק קבוע על ידי בית המשפט, כאשר בשלב זה הופך האפוטרופוס למפקח על פעולתם של אלה.
ישום העקרונות המנחים את פקודת פשיטת הרגל
הליך פשיטת הרגל ניזום על פי רוב לבקשת החייב אך יכול להיפתח גם באורח כפוי – בפניה של הנושים לבית המשפט.
במסגרת ההליך, המקודם באופן הדרגתי ובשלבים, נקבע הסדר, המאפשר לכנס את כלל נכסי החייב, לממשם ולחלק את התמורה שהתקבלה בעדם בין הנושים, בהתאם לחלקם היחסי בחוב ועל פי סדר קדימות הקבוע בחוק.
בתום פרעון החובות או הגעה להסדר עם הנושים, אשר אושר על ידי בית המשפט, רשאי החייב לבקש לסיים את הליך פשיטת הרגל ולקבל צו הפטר, אשר מוחה את חובות העבר אליהם נקלע ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.
כיום נוטים בתי המשפט לאשר קבלת צו הפטר בהליך מהיר לחייב, אשר נקלע לחובות בתום לב, ובכך מקלים עליו לשוב לתפקוד שוטף ולחדש את פעילותו העסקית.
