חוזה לשמירה על סודיות הוא חוזה שנחתם על ידי עובד במסגרת קבלה לתפקיד חדש, ובו מתחייב העובד שלא לחשוף מידע חשוב שיגלה במהלך עבודתו. חוזה לשמירה על סודיות הפך בעשור האחרון לסטנדרטי בחתימה על חוזי עבודה, אולם ההתחייבות הנובעת ממנו מצריכה מחשבה – לא כל שכן ניסוחו עבור חברה.
במאמר זה נרחיב עוד בנוגע לחוזים לשמירה על סודיות, ונענה על השאלות – האם חוזה זה הוא חוקי ואם כן, על איזה חוק נשען חוזה שמירה על סודיות? מהם הסעיפים שמקובל למצוע בחוזה כזה? כיצד מנסחים חוזה כזה ? ועוד.
מהו חוזה שמירה על סודיות?
חוזה שמירה על סודיות, או הסכם סודיות, הינו הסכם משפטי, שנחתם בין שני צדדים (לרוב מעסיק ומועסק, אולם לא בהכרח) והוא דרך מקובלת כיום לייצר קווים ברורים לשמירת סודות החברה בעת העסקת עובד. בחתימה על ההסכם מתחייב העובד כי ישמור על סודותיה העסקיים של החברה.
לקבלת יעוץ משפטי בנושא חוזים עסקיים ללא התחייבות מצידך,
לחץ כאן: יעוץ משפטי
חוזה שמירה על סודיות נגזר מתוך חוק עוולות מסחריות, תשנ”ט – 1999, בו מגדיר סוד מסחרי כמידע עסקי מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקלעל ידי אחרים, ואשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.
מהו ההגיון העומד מאחורי הסכם סודיות?
חוזה לשמירה על סודיות תפקידו להגן על החברה המעסיקה מפני גניבה של רעיון, קניין רוחני, סוד מסחרי, זכויות יוצרים, וכיוצא באלה, מפני גזל בידי העובד ויצירת שימוש בו שלא לטובת העסק. במיוחד רלוונטי חוזה שמירה על סודיות כאשר מדובר בסודות עסקיים, המצאות או פיתוחים שאינם מוגנים ברישום (למשל, פטנטים שעוד לא נרשמו ככאלה).
בתחום ההייטק, שם חברות רבות עוסקות בפיתוחים ייחודיים ובהמצאת תוכנות ושירותים, מקובל מאוד להחתים עובדים על הסכם שמירה על סודיות מפני שאלה העובדים שמממשים את הרעיון, לכן, על פניו, ניראה כי בלא הסכם כובל שיחייב את העובד לכבד את נכסי החברה ופרטיותה, ובכלל זה גם את המצאותיה, ואת המצאותיה שפותחו על ידי העובדים, מבחינה טכנית אין קושי רב בגניבת הרעיון ואף מימושו (כלומר, גניבת קוד של תוכנה על ידי העובד בחברה).
מרכיבי ההסכם לשמירה על סודיות
מרבית החברות אינן מנסחות הסכם לשמירה על סודיות עבור כל עובד, אלא משתמשות בנוסח קבוע אותו הן ניסחו באופן חד פעמי. נוסח זה, אשר נכתב במרבית המקרים על ידי עורך דין מנוסה בתחום, מכיל התייחסות לתחום העיסוק הייחודי של החברה, למרכיבי המידע הפרטניים אשר יש להגדיר אותם בחוזה כסודיים, ועוד.
בחוזה שמירה על סודיות נמצא, ראשית כל, התייחסות והגדרה למרכיבי המידע אשר אותו אין מאפשרים לחשוף. תיאור המידע אשר נאסר על העובד לחשוף צריך להיכתב בצורה מפורשת, ברורה, וייחודית לחברה ולמידע שאותו היא מחזיקה.
חשוב מאוד לקחת בחשבון, כי שגיאה בניסוח המידע שאותו מתחייב העובד כי לא יחשוף, עשוייה להיות טעות יקרה שתהפוך את כל מסמך השמירה על סודיות למיותר, ואף למזיק – מפני ששגיאות מסוג זו מתגלות על פי רוב בדיעבד ולאחר שעובד עשה שימוש במידע הרגיש, ולאחר מכן נתגלה כי החוזה אינו מחייב אותו שלא לעשות כן.
החוזה יכיל במרבית המקאים גם התייחסות לתקופת ההסכם, כאשר על פי רוב מדובר על תקופה שבין שנתיים לחמש שנים, שבה מתחייב העובד שלא לעשות שימוש במידע. ההסכם יכיל גם התייחסות לאופן הטיפול במיקרה של הפרת ההסכם, סכסוכים, חילוקי דעות וכיוצא באלה.
לקבלת יעוץ משפטי בנושא חוזים עסקיים ללא התחייבות מצידך,
לחץ כאן: יעוץ משפטי
