המונח הכלכלי מסגרת אשראי מתייחס לסכום כסף המשקף את תקרת צבירת האשראי המותרת ללקוח. הסכום מוגדר על ידי הגוף נותן האשראי: הבנק – בהתייחס למידת החריגה המותרת בחשבון השוטף, העו”ש וחברת האשראי – בהתייחס למקסימום החיובים של הלקוח בעת נתונה.
הקביעה מבוססת על מספר קריטריונים מנחים ובהם: גובה הביטחונות של הלקוח וסוגם, תזרים הכנסותיו השוטף וכושר ההחזר שלו, רקעו הכלכלי ובהתאם לצרכי האשראי של הלקוח.
מפאת הרשאות, שהעניקו הבנקים ללקוחות לצורך חריגה ממסגרת האשראי הנתונה, התגברה מידת חוסר הזהירות, בה נקטו לקוחות בהיבט התנהלותם הפיננסית. בכלל זה, ניהול מתמשך של החשבונות תוך חריגה קבועה ממסגרת האשראי, אשר סוכמה בין הלקוח לבין הבנק או חברת האשראי.
עקב כך שונה החוק וקבע איסור על הבנקים לכבד התחייבויות שנתן הלקוח, שעה שהן חורגות ממסגרת האשראי שלו.
זקוקים לסיוע משפטי בנושא בנקים ובנקאות? חייגו: 03-6093833
הסכם מסגרת אשראי גבולות ומגבלות
מסגרת אשראי הנקבעת בין הצדדים מעוגנת במסגרת הסכם יעודי לעניין זה, המחיל על שני הצדדים התחייבויות הדדיות לפעול בגדרי מסגרת האשראי שנקבעה ובלי לחרוג ממנה.
ראוי לציין כי ההוראה הינה גמישה בהיבט זה שבידי הבנק מסורה הסמכות להגדיל את מסגרת האשראי לתקופה זמנית, בהסכמת שני הצדדים מראש ובכתב, בהתאם להיקף האשראי הנוסף שהתבקש.
קיראו בהרחבה על: חובותיו של בנק כלפי לקוח
ניהול מסגרת אשראי בבנק לאחר כניסת החוק החדש לתוקף
בראשית חודש יולי 2006 נכנס לתוקפו האיסור בדבר חריגה ממסגרת האשראי הקיימת בחשבונות עובר ושב בבנקים. הלכה למעשה, משמעות ההוראה הינה חיוב הלקוח בשימת לב מוגברת לעמידה במסגרת האשראי שנקבעה.
אין בלשון ההוראה כדי לשלול צבירת מינוס בחשבון העו”ש בבנק – החלטה, הנותרת בידי הבנק והלקוח או להוביל לנקיטה בצעד של הקטנת מסגרת האשראי, היות והבנק רשאי להגדיל את מסגרת האשראי על מנת לכבד את השיק מבלי ליצור חריגה. יעדה המרכזי של ההוראה הינו כאמור ניהול מוקפד, מחושב וזהיר יותר של מישור ההתנהלות הפיננסית.
שנה לאחר מכן החל ביצועו של השלב השני להוראה. ממועד זה ואילך נאסרה חריגה ממסגרת האשראי, אשר נקבעה לחשבון העובר ושב וכיום לא מתאפשרת יצירה של חובות בעו”ש ללא ניהול מסגרת אשראי.
בהתאם להוראה מותרת פעילות הלקוחות רק במסגרת אשראי, אשר הוסדרה מראש בין הבנק ללקוח והועלתה על הכתב, על בסיס צרכיו ויכולותיו של הלקוח. לאחר שסוכמה מסגרת האשראי עם הלקוח, לא תתאפשר חריגה ממנה.
אי הסדרת מסגרת האשראי מבעוד מועד תוביל למניעת הלקוח מצבירת חוב בחשבון. בנסיבות אלה הבנק לא יהא רשאי לכבד חיובים מעבר למסגרת האשראי אלא במקרי חיובים, אשר לא ניתן להחזירם.
צבירת יתרת חובה מתאפשרת לאחר כניסת ההוראה כנגד תשלום ריבית רגילה, בגובה שנקבע על ידי הבנק.
קיראו על: ביטול הסכם לתקופה בלתי קצובה
התכלית הניצבת בבסיס ההוראה
במבט ראשון דומה, כי ההוראה נועדה להרתיע ולהגביל את הלקוחות, אולם בחינה מעמיקה מלמדת, כי מדובר בהוראה צרכנית במהותה, אשר מבקשת לשפר את מצבם של לקוחות הבנקים וזאת בשני מישורים:
ראשית, הפחתת גובה הריבית בגין חריגה – עובר להוראה נהגו הבנקים לגבות ריבית גבוהה מאד בגין חריגה ממסגרת האשראי.
שנית, הוגברה הוודאות של הלקוח, כי הבנקים יוסיפו לכבד את השיקים, אשר נמשכים מהחשבון וחיובים נוספים, המבוצעים בו.
קיראו בהרחבה על: תביעות נגד בנקים
משרד עורכי דין דורה כהן ויצמן מפעיל מחלקה המתמחה בדיני בנקאות, בה מועסקים עורכי דין בכירים ומנוסים ביותר בהתנהלות יום יומית מול בנקים בישראל בעולם. אנו מציעים ללקוחותינו יעוץ משפטי מעולה וליווי בכל הנוגע לנושא בנקאות.
זקוקים לסיוע משפטי בנושא בנקים ובנקאות? חייגו: 03-6093833
