הוצאה לפועל של שטרות
פקודת השטרות הינה דבר החקיקה המרכזי, אשר מסדיר את תחום דיני השטרות בישראל. מאז חקיקתה בשנת 1929 לא חלו תמורות משמעותיות בפקודה, למעט שינוי נוסח בשנת 1957 ושינויים קלים בהמשך, והעקרונות המשפטיים והפרשניים, אשר חלים כיום על הפקודה, נותרו בעיקרם כשהיו.
פקודת השטרות, בנוסחה המקורי, התבססה על חוק שטרי החליפין משנת 1882 והנהיגה התייחסות ותפיסה מודרנית בתחום דיני שטרות. במאמר זה, תוכלו למצוא מידע רב ומקיף על הוצאה לפועל של שטרות, לסוגיהם השונים.
למידע נוסף וסיוע משפטי מיידי, פנה אלינו ללא כל התחייבות מצידך: יעוץ משפטי
טרם חקיקת הפקודה לא הייתה קיימת אפשרות לגאלית להעברת חוב בין שני אנשים. הפקודה מיסדה את ההבדל בין “שטר חליפין”, המעגן הוראה, אשר ניתנת לצד שלישי לשלם סכום כלשהוא, לבין “שטר חוב” – סוג פרטני של שטר חליפין, אשר לו שני צדדים – עושה השטר ונפרע. למעשה, שטר החוב מגלם למעשה התחייבות של עושה השטר לשלם לנפרע.
הנושאים המוסדרים במסגרת פקודת השטרות
הפקודה עוסקת בשלושה סוגי השטרות העיקריים: שטר חליפין, שיק ושטר חוב ומסדירה את דרכי ניהולם, סחרותם ועבירותם. בין הנושאים אליהם מתייחסת הפקודה: חזקות שונות – תמורה ותום לב ונכונות תאריך השטר; סוגיית הקיבול; מסירת שטר; חתימות; סוגי היסב ואופני סיחור שטרות; ערבויות; חילול שטר; שטרות אבודים ועוד.
תכונת הסחרות של שטרות
פקודת השטרות מעגנת את התכונה המרכזית של שטר – היכולת להסב אותו באופן בלתי מוגבל לצדדים שלישיים, כאשר לא נפל פגם בעסקה הראשונית בין הצדדים המקוריים לשטר. בכלל זה מסדירה הפקודה את מעמדו של אוחז כשורה – מי שהשטר הוסב לטובתו והינו בעל יכולת תביעה עצמאית על בסיסו.
הפקודה קובעת מספר תכונות בהן נדרש לעמוד אוחז כשורה: השטר ניטל על ידו, כאשר חזות השטר שלמה ותקינה וטרם חלף מועד פרעונו כמצוין על גבי השטר, הנטילה נעשתה בתום לב, בעד מתן תמורה ומבלי שהאוחז יידע על פגם כלשהו בשטר.
הפקודה פוטרת אוחז כשורה, אשר עומד בתנאים אלה, מכל פגם בזכות הקניין של הצדדים הקודמים לשטר ומכל טענת הגנה המתקיימת ביניהם ומקנה לו אפשרות לאכוף את פרעון השטר על הצד אשר מחוייב לכך. חרף ההכרה בחשיבות תכונת הסחרות של שטרות מאפשר החוק להגבילה על ידי ציון המילים “למוטב בלבד” על גבי השטר ומחיקת המילה “לפקודת” לצד שם הנפרע.
פגמים בשטר
בתחום דיני השטרות קיימים שני סוגי פגמים עיקריים: קנייניים וחפציים. פגמים קניינים נגרמים עקב השגת השטר או ביצוע הקיבול בנסיבות, אשר יש בהן משום רמאות, כפייה, זריעת פחד או נקיטת אלימות, מתן תמורה בלתי חוקית, מעילה באמון וכד’. פקודת השטרות קובעת, כי פגמים מסוג זה פוגעים בזכותו של מסב השטר, אך לא של האוחז כשורה, אליו הוסב השטר.
פגמים חפציים הינם פגמים מהותיים, אשר מעקרים את השטר מתוכן, באופן שהמחזיק בו – מסב השטר או אוחז כשורה אינם יכולים עוד לעשות בו שימוש. על הפגמים מסוג זה נמנים: זיוף שטר או זיוף חתימה על גבי השטר, חוסר כשרות משפטית של יוצר השטר וכן חוסר הבנה בסיסי של מהות השטר (טענת “לא נעשה דבר”).
כישלון תמורה
כישלון תמורה הינו פגם קנייני, אשר עשוי לפגוע בשטר. פקודת השטרות קובעת, כי במידה ולא ניתנה כל תמורה עבור השטר, רשאי יוצר השטר לבטלו. אוחז בשטר (בין אם הינו אוחז כשורה ובין אם אינו אוחז כשורה) יכול להתגבר על כישלון תמורה בשטר שהוסב לידו כנגד מתן ערך עבור השטר טרם מועד כישלון התמורה.
סוגים רווחים של כישלון תמורה הינם: כישלון מלא, כישלון חלקי קצוב – מקרה בו סופק חלק מהסחורה, תוך אפשרות זיהוי היחידות שסופקו ומחירן ובהתאם לכך, הערכת שווי הסחורה, אשר לא סופקה, וכן כישלון חלקי לא קצוב – מקרה של אספקת סחורה פגומה למשל.
לפניה אל עורך דין בתחום, לחץ כאן: יעוץ משפטי
