רשמי ההוצאה לפועל עומדים בראש כל לשכת הוצאה לפועל בארץ. בתפקיד זה קדמו לרשמים שופטי ורשמי בית משפט השלום.
במסגרת הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל – תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז – 1967, אשר ביקש ליצור הפרדה בין מערכת בתי המשפט לבין מערך הוצאה לפועל, בוטלו תפקידי רשמי ושופטי בית משפט השלום ותחתיהם מונו מספר רשמים לכל לשכת הוצאה לפועל, להם הוקנתה קשת רחבה של סמכויות.
לחצו כאן לקריאה בנושא מערכת הוצאה לפועל – מבנה ובעלי תפקידים
עומד בפני הליך הוצאה לפועל ולא יודע למי לפנות?
משרד עו”ד דורה כהן ויצמן ושות’ יעניק לך ייעוץ וליווי מקצועי עד להיחלצות מנטל החובות.
✓ ניסיון של למעלה מעשור בליווי חייבים ✓ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ✓ נבחרי BDI CODE לשנת 2015
לייעוץ מעורך דין במשרדנו ללא התחייבות. צרו קשר או חייגו חינם לטלפון: 1-800-800-891
תפקידיו ותחומי אחריותו של רשם ההוצאה לפועל
תפקידי הרשם הם מנהליים ושיפוטיים כאחד. בהתאם לחוק, בידי רשם ההוצאה לפועל מסורות ארבע סמכויות שיפוטיות מובהקות : דיון בטענת פרעתי, חיוב נאמן וצד שלישי בתשלום חוב פסוק וחיוב כונס נכסים בפיצוי בגין נזק שגרם.
סמכויותיו המנהליות של הרשם כוללות: הטלת עיקולים, מינוי כונס נכסים, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד.
האם השתנו סמכויות הרשם בעקבות תיקון 29 לחוק?
ככלל, ניתן לומר, כי תיקון 29 שינה במעט את הסמכויות השיפוטיות המסורות בידי הרשם והרחיב את סמכויותיו המנהליות.
במסגרת הרפורמה בוטלה דרישת קבלת כתב ויתור על סודיות בכדי לשאוב מידע אודות החייב, כנהוג בעבר, והורחבה רשימת הגופים שהרשם רשאי לפנות אליהם כדי לקבל מידע אודות החייב.
כיום, ניתן לפנות לצורך כך לגופים דוגמת המוסד לביטוח לאומי, משרד הרישוי, חברת חשמל, רשם המקרקעין, בנקים, חברות אשראי, רשם המשכונות, רשם החברות, רשם השותפויות וגופים נוספים בבקשה לקבל תמונה מלאה אודות מצבו הפיננסי של החייב.
באופן דומה הורחבו האמצעים בהם ניתן לנקוט לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון החוב, והם כוללים כעת גם הגבלות בתחומי: הנפקה או חידוש של רישיון נהיגה ודרכון, שימוש בצ’קים, ייסוד תאגיד או חברות בו וכן שימוש בכרטיסי אשראי.
הסמכויות הביצועיות שמורות בידי המוציא לפועל, אשר מממש את החלטותיו המנהליות של רשם הלשכה הלכה למעשה.
לחצו כאן לקריאה בנושא השפעת התיקון בחוק ההוצאה לפועל על יעילות הליכי הגבייה
כיצד מגישים ערעור על החלטות הרשם?
סוג הערעור על החלטות הרשם והערכאה אליה יוגש הערעור משתנים בהתאם לאופי ההחלטה.
ראשית, לאחר התיקון הועברה הסמכות העניינית לדון בערעורים על החלטות רשמי הוצאה לפועל מבית המשפט המחוזי לבתי משפט השלום.
במקביל, בהחלטות העוסקות בסמכויות השיפוטיות של הרשמים מקנה החוק זכות ערעור אוטומטית, ללא צורך בקבלת רשות ערעור מבית המשפט או מרשם ההוצאה לפועל.
פסיקה בנושא סמכויות רשם הוצאה לפועל
בעבר קבעה ההלכה הפסוקה, כי חייב המבקש להיות מוכרז בסטאטוס של חייב מוגבל באמצעים אך ברור שאין ביכולתו לפרוע את החוב, יש להפנות באופן יזום להליכי פשיטת רגל לאור תכליתם של חוק ההוצאה לפועל, פקודת פשיטת הרגל, התש”ם – 1980 והתיקונים להם.
לאחר ההחלטה בהליך רצ”פ 48/09 (שלום תל אביב) אמויאל נ’ בנק הפועלים התקבל פסק דין נוסף בבית המשפט המחוזי בחיפה, בו נקבע שאין לראש ההוצאה לפועל סמכות להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל מאחר והחייב ברצונו החופשי בלבד או נושיו יכולים ליזום הליך מסוג זה.
בהחלטה הנדונה, אשר התקבלה לאחר תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, קיבל בית משפט השלום את עמדת בית המשפט המחוזי בחיפה וקבע, כי לא מסורה בידי רשם ההוצאה לפועל הסמכות להפנות חייב אשר אינו מעוניין בכך להליכי פשיטת רגל.
סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לרשם ליידע את החייב אודות קיום אפשרות זו אך לא מקנה לו סמכות להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל.
לחצו כאן לקריאה בנושא גביית חובות – מדריך לזוכה
לקבלת ייעוץ משפטי בהליך הוצאה לפועל, חייגו חינם: 03-6093833
