מערכת השלטון במדינה דמוקרטית מורכבת משלוש רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
ואמנם, בכדי שהחלטות הרשות השופטת ייצאו אל הפועל נדרשת מערכת שתהיה אחראית על יישומן של החלטות אלה.
עד לא מכבר, המנגנון האחראי על כך היה מערכת הוצאה לפועל.
מדוע נערכו שינויים במנגנון?
חוק ההוצאה לפועל נחקק לראשונה בשנת 1967.
תכלית החוק היתה להקים מנגנון יעיל לאכיפת חיובים מכוח פסקי דין ושטרות לצד שמירה על כבודם של החייבים.
מנגנון זה נמצא גם תחת אחריותה של מערכת בתי המשפט וכך הוקמו לפי סעיף 1 לחוק הישן לשכות הוצאה לפועל ליד כל בית משפט שלום.
אולם, עם השנים התברר שהמנגנון שהוקם סובל מלא מעט ליקויים: הליכי הגבייה התבררו כבלתי אפקטיביים, חלק ניכר מהחובות לא נגבה ופסקי הדין אינם מבוצעים כהלכה.
לצד זאת התפתחה מגמה של התעמרות בחייבים, אשר נבעה, בין היתר, מחוסר היעילות של הליכי הגבייה הקיימים.
כתוצאה מהליקויים השונים נוצר להוצאה לפועל דימוי ציבורי של מערכת דורסנית ובלתי יעילה.
זקוקים לסיוע משפטי בענייני הוצאה לפועל? חייגו: 03-6093833
השינויים שחלו בעקבות הקמת רשות האכיפה והגבייה החדשה
בשל הנתונים שהצביעו על כשלים בעבודת המערכת, הוחלט על ביצוע רביזיה מהותית בחוק הוצאה לפועל והמערכת הפועלת מכוחו, אשר הונהגה במסגרת תיקון 29 לחוק.
בצעד ראשון, הוקמה לפי התיקון רשות האכיפה והגבייה החדשה, אשר תחת כנפיה חוסים המרכז לגביית קנסות ומערכת ההוצאה לפועל.
בנוסף, הוחלט על ניתוק בין הרשות החדשה לבין מערכת המשפט והכפפתה של הרשות לשר המשפטים.
מהם הצעדים שמקדמת רשות האכיפה והגבייה לטובת הזוכים?
רשות האכיפה והגבייה פועלת לא מעט לטובת הזוכים.
הנתונים שנאספו במהלך השנים הצביעו על חוסר יעילות של מנגנון ההוצאה לפועל בגביית חובות בסכומים נמוכים.
לכן, במסגרת השינויים שהונהגו הוחלט על מיסוד מסלול מקוצר לגביית חובות בסכום של עד עשרת אלפים שקלים, אשר מטרתו שיפור הליכי הגבייה, כך שחובות ייגבו במהירות וביעילות.
במקביל, שוקדים כעת ברשות על יוזמה לקיצור זמני הפינוי של נכס מושכר מפולשים ושוכרים שלא כדין.
צעד זה עתיד לסייע לבעלי נכסים רבים להשיב את הנכס לידיהם ולהחזיר ולו במעט את ההפסדים.
גם בפאן הארגוני נערכו שינויים הפועלים לטובת הזוכים: במקום ראש הוצאה לפועל אחד פועלים כעת מספר רשמי הוצאה לפועל.
במסגרת התיקון הוקנו לרשמי הלשכות סמכויות רבות יותר להפעלת לחץ על החייב לצורך פירעון החוב, וניתנה להם גישה רחבה יותר למאגרי מידע אודות נכסיו הכלכליים של החייב.
הגישה למקורות מידע שונים והצעדים הנוספים שניתן לנקוט בהם כנגד החייב מאפשרים למערכת
לעבוד באופן יעיל יותר, על מנת לגרום לחייב להסדיר את חובו.
במקביל, תוקן החוק באופן המשמר את כבודם של החייבים ומונע התעמרות בלתי מידתית בהם.
מאסר חייבים, שהיה צעד שכיח יחסית, הפך כעת לתופעה נדירה עם הקשחת התנאים לקבלת
צו מאסר.
לחץ כאן לקריאה נוספת בנושאים:
הליכי פשיטת רגל וייעול יכולת גביית חובות
השפעת הרפורמה בהוצאה לפועל על צווי מאסר שהוצאו לפני התיקון לחוק
זקוקים לסיוע משפטי בענייני הוצאה לפועל? חייגו: 03-6093833
