התיישנות מהווה טעם מהותי או פרוצדוראלי לאי קיום בירור משפטי. תחולת ההתיישנות הינה במקרים בהם למרות תקפותה של עילת התביעה קיימת מניעה לעריכת דיון משפטי בשל העובדה שחלפה תקופה ארוכה מדי ממועד התגבשות העילה ועד ליום הגשת תביעה בנושא.
מנגנון ההתיישנות חל בכל ענפי הדינים בעולם המשפט, בשינויים והתאמות מסוימים.
יש לכם שאלות על התיישנות? זקוקים לסיוע משפטי? חייגו: 03-6093833
סוגי התיישנות על פי חוק בישראל
נהוג להבחין בין שני סוגים עיקריים של התיישנות:
התיישנות מהותית – עילת התביעה אינה מתאפשרת ליישום, ביצוע או אכיפה על פי הוראת חוק מפורשת.
התיישנות דיונית – עילת התביעה תקפה, אולם בשל הטעם הפרוצדוראלי של הזמן הרב שחלף ממועד התגבשות העילה ועד להגשת התביעה בפועל קיימת מניעה לעריכת דיון משפטי.
עיגון חוקי למנגנון ההתיישנות
דבר החקיקה אשר מסדיר את נושא ההתיישנות הינו חוק ההתיישנות משנת 1958. פרט לחוק מרכזי זה קיימת התייחסות להיבטים מיוחדים של ההתיישנות במסגרת סעיפים יעודיים בחוקים שונים.
חוק ההתיישנות מגדיר את פרקי הזמן להתיישנות תביעה אשר לא הוגשה בגינה תובענה: בנושא מקרקעין – חמש עשרה שנה אלא אם הוסדרה זכות קניין לפי פקודת הקרקעות ואז מוארך פרק הזמן להתיישנות לעשרים וחמש שנה; בשאינו מקרקעין – שבע שנים.
לצד הכלל הבסיסי מפרט החוק חריגים אשר עוצרים את תקופת ההתיישנות או מאריכים אותה לפרקי זמן מסוימים. בין החריגים המנויים בחוק: קטינות, מחלת נפש, יחסי אפוטרופסות, שהות מחוץ לישראל, תובענה שנדחתה ונסיבות אחרות.
בנוסף, קובע החוק כי את טענת ההתיישנות יש לעלות בסמוך לאחר הגשת התובענה שאחרת לא ישעה לה בית המשפט.
שימו לב כי חוק ההתישנות עשוי לקבל פרשנויות רבות ולכן חשוב לפנות אל משרד עורכי דין מיומן, ולקבל עצה וסיוע משפטי לפני קבלת החלטות כלשהן.
התיישנות בענפי המשפט השונים
מנגנון ההתיישנות חל כאמור במגוון תחומי המשפט, בשינויים ואדפטציות לכל ענף דינים. במשפט אזרחי – נהוג להבחין בין התיישנות במקרקעין לעומת התיישנות בשאינו מקרקעין.
חריגים אחרים אשר משנים את משך תקופת ההתיישנות הינם הסכמה מפורשת בין בעלי הדין אשר הועלתה על הכתב לגבי תקופת התיישנות ארוכה יותר.
בתביעה שאינה מקרקעין ניתן להסכים גם על תקופת התיישנות קצרה מהקבוע בחוק ובלבד שתעמוד על מינימום שישה חודשים.
פסק דין מתיישן בחלוף עשרים וחמש שנה למעט פסק דין שאינו טעון ביצוע, אשר נותר שריר וקיים ותוקפו אינו נתון להתיישנות. תביעה המוגשת בתחום הביטוח תתיישן בחלוף שלוש שנים.
קיראו בהרחבה על: התיישנות לפי פקודת פשיטת הרגל
במשפט הפלילי – העיקרון המנחה הוא כי אין להעמיד אדם לדין על עבירה אשר עבר פרק זמן ממושך ממועד ביצועה.
חוק סדר הדין הפלילי מפרט את תקופות ההתיישנות לגבי עבירות מסוגים שונים: פשע חמור, פשע אחר, עוון וחטא ומציין את משכי התיישנות העונשים המוטלים בגין העבירות השונות.
לגבי עבירות תעבורה קובע חוק סדר הדין הפלילי כי אין להגיש כתב אישום בחלוף שנה ממועד ביצוע העבירה. הזמנה למשפט או לחלופין הודעת תשלום קנס ניתן להמציא לנהג שעה שעלה בידי בעל הרכב להוכיח כי בנסיבות המקרה לא חלה עליו עצמו אחריות.
חריגים המשהים את תקופת ההתיישנות בתחום הפלילי הינם הגשת כתב אישום, קיום חקירה או ניהול הליך משפטי וכן הגשת בקשת הסגרה לישראל.
במקרים של חוסר וודאות בענייני פלילים אל תהססו להתייעץ עם עורך דין פלילי.
עבירות על החוק בדבר מניעת וענישת פשע השמדת עם ועל החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם אינן נתונות להתיישנות.
יש לכם שאלות על התיישנות? זקוקים לסיוע משפטי? חייגו: 03-6093833
