מאז חקיקתו בשנת 1967 עבר חוק הוצאה לפועל שינויים ועדכונים רבים. בשנת 2008, בתום מסכת ארוכה של דיונים, התחבטויות ושינויי נוסח, נכנס לתוקפו התיקון האחרון לחוק, אשר הנהיג רפורמה של ממש במערך ההוצאה לפועל, כפי שנהג עד לאותה עת.
היעדים הניצבים בבסיס הרפורמה בחוק הוצאה לפועל
התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל, תיקון 29, הוביל להחלתם של שינויים משמעותיים ומרחיקי לכת במעמדה ובאופן פעילותה של מערכת ההוצאה לפועל בארץ, במספר מישורים.
מבחינת כפיפות ארגונית עיגן התיקון הפרדה בין מערכת ההוצאה לפועל לבין הרשות השופטת. כיום, שלא כבעבר, בעלי סמכויות במערכת המשפט, דוגמת שופטי בית משפט השלום או רשמים, אינם ממלאים עוד תפקידים במסגרת מערך ההוצאה לפועל.
זקוקים לסיוע משפטי בנושא הוצאה לפועל? חייגו: 03-6093833
בין התכליות, אותן מבקשת לשרת הרפורמה בעקבות התיקון, ניצבים אינטרסים של הזוכים ושל החייבים גם יחד:
מחד, התייעלות נקיטת הליכי הוצאה לפועל; הטבת שיעורי הסכומים הנגבים באמצעות ההוצאה לפועל; שיפור שיטת הגבייה בכללותה; הרחבת מקורות המידע העומדים לרשות הזוכים והגנה על זכויותיהם של נושים בעלי חובות בשיעור נמוך.
מאידך, מקדמת הרפורמה את ביצור מעמדו של החייב ומקנה שורת הגנות מפני סנקציות וצעדים, המופעלים נגד חייבים במסגרת הליכי הוצאה לפועל והינם בעלי השלכה על גופו, כבודו וחירותו של הפרט.
ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עבר הדגש מהפעלת הליכים, הפוגעים בחייב עצמו ובכבודו להליכים, המבוצעים נגד נכסיו.
כחלק מכך צומצמה אפשרות נקיטה בצעדים כבדי משמעות נגד החייב דוגמת סילוק ידו מביתו, עיקול מיטלטלין של החייב ובני משפחתו וכן הוצאת צווי מאסר נגד חייבים.
קיראו: שאלות ותשובות נפוצות על הוצאה לפועל
השינויים העיקריים שהנהיגה הרפורמה בחוק
מתוך קווי המתווה הכלליים של הרפורמה, גוזר התיקון צעדים אופרטיביים לביצוע:
בפן המנהלי
עיגון ההפרדה בין הרשות השופטת לבין מערכת ההוצאה לפועל בדרך של הקמת לשכות הוצאה לפועל ברחבי הארץ, על פי צורכי המחוזות השונים. לשכות אלה יפעלו באופן נבדל ועצמאי ולא בסמוך לבתי משפט השלום, כפי שנהג טרם התיקון.
הרחבת קשת הסמכויות הנתונות בידי רשם ההוצאה לפועל ובכלל זה: אפשרות קבלת מידע לגבי נכסי החייב מגופים ומוסדות שונים, פיננסיים ואחרים, מבלי להציג את חתימת החייב על כתב ויתור סודיות ומבלי שיעלה הצורך לבצע חקירה כלכלית באמצעות משרד חקירות; הטלת שורה של מגבלות על חייב, שאינו עושה להסדרת חובו, בתחומי החזקת או חידוש רישיון הנהיגה, שימוש בכרטיסי אשראי, אפשרות יציאה מהארץ ועוד; קביעת זכאות חייב, המפונה מדירתו, לקבלת דיור חלוף לפרק זמן של עד שנה וחצי.
מיסוד מנגנונים לטובת הזוכים
העלאת רף שיעור הגבייה הנמוך במערכת ההוצאה לפועל.
עיגון הליך מזורז עבור נושים, בעלי חובות בסכום כספי נמוך – התיקון קובע כי פסקי דין עד סכום בגובה 10,000 ש”ח, יבוצעו באופן אוטומטי על ידי ההוצאה לפועל, מבלי לאלץ את הזוכה להסתייע בשירותיו של משרד עורכי דין ותוך הפחתת ההוצאות הכספיות, הנלוות להליך.
הגנה על האינטרסים של חייבים
צמצום אפשרות נקיטה בסנקציות דרסטיות, דוגמת פינוי החייב מדירת מגוריו או הוצאת מיטלטלין מהדירה.
הגבלת השימוש בפקודות מאסר וביצוען רק בהתקיים תנאי סף קשיחים.
חיוב בנקים לספק דיור חלופי לבעלי חוב, המפונים על ידי ההוצאה לפועל בשל אי עמידה בתשלומי משכנתא.
קיראו: מתי לא משתלם לפתוח בהליכי הוצאה לפועל?
זקוקים לסיוע משפטי בנושא הוצאה לפועל? חייגו: 03-6093833
