חוק ההוצאה לפועל והתקנות הנלוות לו, קובעים את האופן בו יפעל זוכה למימוש שטר שהופקד בידיו או למימוש פסק דין שניתן לטובתו. בעניין זה, קבע המחוקק מערכת אכיפה – ההוצאה לפועל- אשר לשכותיה פזורות ברחביי הארץ.
לשכות אלה, יפעלו באופן חוקי לשם הבטחת פירעון החובות ומימוש זכויותיו של הזוכה, במקביל לבחינת יכולותיו האמיתיות של החייב.
למידע נוסף וסיוע משפטי מיידי, פנה אלינו ללא כל התחייבות מצידך: יעוץ משפטי
לרשות אוחז השטר , שתי דרכים חלופיות למימושו:
1. הגשת בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל.
2. הגשת תביעה בסדר דין מקוצר לביהמ”ש המוסמך.
הגשת בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל:
1. מהות השטר – השטרות המותרים למימוש, הם שטר חליפין או שטר חוב או שיקים. שטרות מסוג זה הינם במעמד פסק דין של ביהמ”ש ואין צורך לאשרם טרם הבקשה לביצועם.
2. המועד הקובע – היום בו המציא הזוכה לחייב את בקשת ביצוע השטר, הוא המועד הקובע. כלומר, יש להתייחס ליום זה כיום מתן פסק הדין.
3. נספחים מצורפים – הגשת הבקשה לביצוע שטר מותנית בצרוף הנספחים הבאים: השטר המקורי והעתק צילומי ממנו משני צדדיו, יפוי כוח של עורכי דין או העתק שלו, אישור משרד הפנים בדבר פרטי החייב.
4. פטור מצירוף מסמכים – הפטור מצירוף הנספחים הר”מ מותנה בסייגים הקבועים בתקנות, למשל – כאשר מספר זהותו של החייב מודפס על גביי השטר, הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם האוכלוסין והמוציא לפועל נתן את אישורו להגשת הבקשה ללא נספחים, מטעמים מיוחדים שירשמו והכל כמפורט בתקנות. מכל מקום, החלטה שלא לקבל בקשה לביצוע שטר בשל העדר נספחים מתאימים, אינה החלטה סופית כך, שניתן להתנגד לה באמצעות פנייה לראש ההוצאה לפועל ובנסיבות המפורטות בתקנות.
5. המצאת אזהרה – לאחר הגשת הבקשה לביצוע שטר, ימציא המוציא לפועל אזהרה לחייב, כי עליו לשלם את חובו ולהגיש בקשה לצו תשלומים בפרק זמן של עד – 20 ימים מיום הגשת הבקשה.
חשוב לציין, כי בקשה לביצוע שטר אינה הליך אוטונומי של הזוכה. ההתייחסות לשטר כבמעמד פסק דין, אינה חוסמת את התנגדותו של החייב. לרשותו של זה עומד סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, המורה על זכותו של החייב להגיש התנגדות לביצוע שטר, לרבות בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, עיכוב ביצוע שטר והעברת ההתנגדות לביהמ”ש, בקשת רשות להתגונן ועוד.
כיוון שכך, לזוכה ולחייב אינטרס דומה, למיצוי זכויותיהם החוקיות ובהתאמה היוועצות וייצוג עורך דין המתמצא בתחום הוצאה לפועל.
בקשה לביצוע פסק דין
הבקשה תוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל, על פי בחירתו של הזוכה וללא הגבלת סמכות מקומית. להלן פירוט הגשת בקשה לביצוע פסק דין ההוצאה לפועל:
1. תוכן הבקשה – הבקשה תכלול את פרטיו המזהים של החייב, את העובדה שהחייב הוא קטין או פסול דין ואת ההליכים המבוקשים כנגד החייב.
2. המועד הקובע – יום מתן פסק הדין.
3. נספחים מצורפים ופטור מצירופם – בהתאם למפורט מעלה לעניין הגשת בקשה לביצוע שטר.
4. המצאת אזהרה – בדומה לבקשה לביצוע שטר, ימציא המוציא לפועל אזהרה לחייב לתגובתו תוך 20 ימים.
יש להבהיר, כי בשונה מבקשה לביצוע שטר – העשויה בעקבות התנגדותו של החייב לעבור לדיון בביהמ”ש – כאשר מדובר בבקשה לביצוע פסק דין לא עומדת לחייב זכות בירור נוספת. במקביל להוראות המחמירות בדבר המצאת האזהרה לחייב על מנת להבטיח את מסירתה, נשללת בהליך זה זכותו של החייב להתנגד לביצוע פסק הדין, שהרי בהליך חלוט עסקינן. כיוון שכך ובהתקיים התנאים הנקובים בחוק, ניתן לנקוט בהליכים של הבאתו או מאסרו של החייב.
לאור האמור לעיל ברור, כי גם בבקשה לביצוע פסק דין, יש להבטיח את זכויותיו של הזוכה והחייב ולפעול בהתאם להוראות ולסייגים בחוק ובתקנות. אשר על כן ראוי להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום ההוצל”פ.
למידע נוסף וסיוע משפטי מיידי, פנה אלינו ללא כל התחייבות מצידך: יעוץ משפטי
