חובות יורשים כלפי נושים
פטירתו של אדם, מטבע הדברים, מעבירה את קנינו הפרטי אל חזקתם של יורשיו, בין אם מכוח צו קיום צוואה – מקום שישנה כזו – ובין אם מכוח צו ירושה. העברת זכויותיו הקנייניות של הנפטר אל יורשיו עשויה לכלול גם את חובותיו. בהקשר זה עולה השאלה מהו היחס בין יורשי המנוח ובין חובות אלה.
לפנייה מיידית לעורכי דין בתחום, לחץ כאן: יעוץ משפטי
יורש הינו כל מי שזכאי לעיזבונו של הנפטר או חלק ממנו, בהתאם לצוואה תקפה, ובהעדרה בהתאם לחוק ותקנות הירושה. עיון משולב בסעיף 1 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 ובסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 מעלה, כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו וכי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. מכאן, עיזבון המנוח כולל גם את חובותיו המושתים על יורשיו.
ניהול העיזבון לרבות חובותיו
בהתקיים נסיבות מסוימות, רשאים הרשם לענייני לירושה, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, למנות מנהל עיזבון על נכסי הנפטר. ככזה, חב מנהל העיזבון בביצוע פעולות כלפיי נושים אפשריים. כך לדוגמא, חייב מנהל העיזבון לפרסם מודעה המזמינה את הנושים לפנות ולפרט את תביעותיהם מן העיזבון. הדבר שונה כאשר לא מונה מנהל עיזבון, משמע – כאשר העיזבון מנוהל ע”י היורשים עצמם.
אחריות יורשים כלפי נושים
אחריותם של יורשים לפירעון חובות העיזבון מנויה בסימן ו’ לפרק השישי בחוק הירושה. היקף אחריותו של היורש לחובות המוריש, יקבע ע”פ קריטריונים הנקובים בסימן זה ואשר יפורטו להלן:
א. אחריות בהתאם לשלבים – המחוקק מבחין בין פעולותיו של היורש כלפי נושים טרם חלוקת העיזבון ובין פעולות שננקטו לאחר חלוקתו של זה.
ב. פעולות רצויות – בשונה מהחובה המושתת על מנהל עיזבון, פנייתו של היורש לאיתור נושים אפשריים אינה דבר שבחובה. יחד עם זאת, פנייה יזומה שכזו תיזקף לזכותו בבחינת התנהגותו הכללית כלפיי הנושים כאמור. מנגד, התעלמותו מנושים אלה תיזקף לחובתו.
ג. רמת הידיעה של היורש – קריטריון נוסף המשפיע על פירעון החובות לנושים מן העיזבון, הינו התשובה לשאלה : האם ידע היורש על החובות האמורים? תשובה זו עשויה לקבוע בשאלת אחריותו של היורש כלפיי הנושים. יובהר, כי היורש יזכה להגנה זו, מקום שפנה מיוזמתו קודם לכך, לאיתור נושים. לעניין זה קבע בית המשפט, כי פרסום הבקשה לצו ירושה / צו קיום צוואה לא ייחשב בגדר “פנייה יזומה לאיתור נושים”.
ד. זהות היורש – אינה משפיעה על שאלת זכאותם של הנושים, שהרי החוב כרוך אחר העיזבון ולא אחר זהותו של יורש זה או אחר.
ה. ערך החוב – סע’ 128(א) לחוק הירושה קובע, כי כאשר חולק העיזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה. בנושא זה, נכרכת שאלת ה”ידיעה” אליה התייחסנו מעלה וכמפורט בסע’ הנ”ל.
האם האחריות לפירעון חובות המנוח היא אחריות מוחלטת?
ראוי להדגיש, כי אחריותו של היורש לעניין חובות העיזבון מושפעת מסייגים הכלולים בחוק הירושה ובמיוחד בסע’ 127 שבו. מכאן, בהתקיים נסיבות מסוימות, עשוי בית המשפט להסיר אחריות זו עד כדי ביטולה המוחלט. כיוון שכך, אנו ממליצים לפנות אל משרד עורכי דין הבקיא בתחום על מנת לבחון את שלל האפשרויות הקיימות בחוק.
לפנייה מיידית לעורכי דין בתחום, לחץ כאן: יעוץ משפטי
