פשיטת רגל – מורה נבוכים

פשיטת רגל מבוא:

מאת עורך דין בנימין בני כהן, שותף בכיר בפירמה דורה כהן ויצמן משרד עורכי דין DCW

מקובל לומר שהליכי פשיטת רגל מיועדים להשיג שתי מטרות (אשר אינן בהכרח מתיישבות זו עם זו):

לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בדרך המהירה והיעילה ביותר.
לאפשר לחייב שאתרע מזלו והסתבך כלכלית, לעיתים בתום לב גמור, לפתוח דף חדש בחייו תוך שמיטת חובותיו וקבלת הפטר.

פשיטת רגל היא מצב בו אדם חדל להיות הבעלים של נכסיו מתוך מטרה לשלם לנושיו מתמלוגי מכירתם. ואולם לא פעם מגישי בקשות לפשיטת רגל נעדרים כל נכסים ולפיכך אינם חשים מיידית בדרקוניות המשמעות של איבוד הבעלות בנכסים אלא רואים לנגד עיניהם את עיכוב ההליכים המשפטיים הפתוחים נגדם מתוך כוונה להרפות את אחיזת לסתות הנושים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פשיטת רגל החוק החדש 

כיום החוק החדש שמאגד את דיני חדלות הפירעון בישראל נשרא “חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק למעשה שינה את סדרי הדין וכן בחוק הוכנסו שינויים רבים. להלן בתמצית השינויים בחוק פשיטת רגל החדש: כיום לחייב שחובותיו אינם עולים על סך של 150,000 ש”ח, רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל בלשכת ההוצאה לפועל. חייב שחובותיו עולים על סך של 150,000 ש”ח יגיש את הבקשה לכונס הרשמי  – ששמו כיום שונה “לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי”. במסגרת חוק פשיטת רגל החדש, התכלית של החוק שונתה באופן שהתכלית המרכזית של ההליך היא להביא לשיקום היחיד והשתלבותו מחדש במשק הישראלי. כחודש לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל יינתן לחייב “צו לפתיחת הליכים” בעבר היה נקרא צו לכינוס נכסים. במסגרת הצו ייקבע מועד לדיון 12 חודשים ממועד מתן הצו. כמו כן, בין היתר, במסגרת הצו ימונה נאמן שתפקידו לדאוג ליישום ההליך ופיקוח על החייב ועמידתו במחוייבויות בהליך (תשלום הצו והגשת דוחו”ת כלכליים) וכן תפקידו של הנאמן לאתר נכסים שבבעלות החייב שאותם ניתן לממש לטובת הנושים. במסגרת הדיון ביהמ”ש רשאי לבטל את הליך פשיטת הרגל או ליתן לחייב הפטר לאלתר מהחובות. יחד עם זאת, במרבית המקרים יקבע לחייב “צו לשיקום כלכלי ותוכנית פירעון”. למעשה מדובר בתוכנית תשלומים כאשר החוק קבע שאורך התקופה תהא למשך 36 חודשים. יש לחדד ולציין כי ניתן להאריך את התקופה במקרים שונים לדוגמא: אם החייב לא עמד במחויבויותיו בהליך באופן שהחייב לא שילם את הצו או לא הגיש דוחות כלכליים כנדרש. 

קישור לאתר הממונה על חדלות פירעון לצורך הגשת בקשה לפשיטת רגל: https://www.gov.il/he/service/bankruptcy-application

תנאי סף להגשת בקשה לפשיטת רגל

הזכאות לסעד בדמות פשיטת רגל (בצד הסנקציות הקבועים בחוק למגישיה) הוקנתה לכל אדם בן 18 ומעלה תושב ישראל החייב כספים בסך העולה על 14,679 ¤ (נכון עד לתום שנת 2006, הסכום משתנה מעת לעת).

עם הגשת מסמכי פשיטת רגל לכונס הנכסים הרשמי ותשלום האגרה רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר עפ”י דין כנגד החייב.

לבקשת הכונס הרשמי יקבע לחייב תשלום חודשי קבוע בהסתמך על הנתונים אשר בידי הכונס. בד”כ יקבע הסכום בגבולות חוק הגנת השכר אולם לכנ”ר סמכות להטיל אף תשלום גבוה יותר.
אמנם הכנ”ר מאפשר להציג את הטיעונים בצורה סבלנית לגבי יכולת התשלום אך מאידך החייב יגלה נוקשות מצד החוקר אם יתברר כי פנה להליך רק בשל התחמקות מחובותיו. כך אף מתייחסים במורת רוח לחייבים שאינם עובדים ואין ידם משגת הכנסה.

כדי להתכונן לחקירה כדבעי מומלץ מאוד להיעזר בשירותי עורך דין לפשיטת רגל המתמחה בתחום טרם הגעה לחקירה במשרדי הכנ”ר.

עם מתן צו כינוס מתמנה הכנ”ר ככונס נכסים של החייב, ואילו נושה שיש לו חוב בר תביעה אינו רשאי לפתוח בהליך משפטי נגד החייב ללא רשות בית המשפט.

לאחר החקירה תקבע אסיפת נושים (שנה לערך לאחר פתיחת ההליך) כאשר הזכות להשתתף בה מותנית בהגשת הוכחת חוב למשרדי הכנ”ר, כך שבעת זו החייב מודע לסך הכולל אשר עליו להתמודד עימו. לנושים יש את הזכות לחקור את החייב במעמדהאסיפה.

עם מתן צו הכינוס ופתיחת תיק החקירות בכונס הרשמי, נשלחות הודעות לבנקים, חברות ביטוח רשויות מס וכדו’ בהן הם מתבקשים למסור מידע המצוי אצלם על החייב.

מומלץ להגיע לחקירה באוטובוס ולשמור את הקבלה, אולם במידה וברשות החייב רכב אין טעם לשקר שכן בדבר יהא בעוכריו. לעיתים מוזמנים קרובי החייב לחקירה כדי לעמוד על אמיתות הדברים ואף ביקורי בית הינם דברים שיש לצפות.

זה המקום להזכיר כי קיים הליך חלופי/מקביל – הסדר נושים – בו לעיתים נמנעת מן החייב המבוכה של חקירות וחדירה לפרטיות אך זו דורשת שתשלום של 30% לפחות מהחובות הלא מובטחים.
מן המפורסמות שחלומו של כל חייב לקבל הפטר מחובותיו ולהתחיל חיים חדשים, לעיתים כאמור לעיל,  נעשה הדבר במסגרת ההסדר עם נושי החייב. ההפטר פוטר את החייב מחובותיו טרם מתן צו הכינוס אשר היו ברי תביעה בנושא פשיטת רגל (לא כל החובות ברי תביעה בפשיטת רגל- לדוגמא קנס או חוב לפי פסק דין במזונות).

ההפטר הוא סוף הליך פשיטת רגל אך לא המזור לכל הבעיות שכן לא אחת, עדכון כל הרשויות המבצעות והמעקלים אורך זמן מה ואף ביטול עיכוב היציאה מן הארץ אינו מיידי.

לסיכום

הליך פשיטת רגל הינו ארוך ויש אשר יוסיפו מייגע בשל מורכבותו. ברי שהליך זה אינו ראוי לכל אדם ויש להתייעץ עם מומחה בתחום ולבחון הליכים אלטרנטיביים, אולם בנסיבות מתאימות כדי לנצל את הזכות הניתנת ע”י החוק לאנשים אשר נכנסו למחול שדים בשל חובותיהם, ולקבל “הזדמנות שניה” ולפתוח דף חדש ונקי מחובות.

הערה

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמשכיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לקבלת יעוץ משפטי איכותי בנושא פשיטת רגל וללא כל התחייבות מצידך התקשר: 03-6093833 או השאר הודעה: לחץ כאן