רקע כללי הליך פשיטת רגל:
הליכי פשיטת רגל מהווים מוצא אחרון עבור חייב אשר איננו מסוגל לעמוד בחובותיו. החל מיום 1.9.13 נכנסה לתוקפה הרפורמה בהליך פשיטת הרגל. למעשה הרפורמה אומרת כך: לאחר 18 חודשים מיום שהחייב קיבל צו כינוס (הצו הראשון בהליך שניתן כחודש מיום הגשת הבקשה) בעל התפקיד שמונה בהליך (המנהל המיוחד), אמור להגיש תוכנית פירעון (תוכנית תשלומים) לבית המשפט. אורכה של תוכנית הפירעון בד”כ תנוע בין שנתיים לארבע שנים. עם סיום תוכנית הפירעון החייב יקבל הפטר מחובותיו ויסיים את ההליך.
לדוגמא: ראובן הגיש בקשה לפשיטת רגל. כחודש מיום ההגשה ראובן קיבל צו כינוס. במסגרת צו הכינוס נקבע כי עליו לשלם מידי חודש סך של 500 ₪. בצו הכינוס אף נקבע לראובן דיון שמועדו יהיה כ – 18 חודשים מיום מתן צו הכינוס. מספר חודשים לפני מועד הדיון, ראובן יוזמן לחקירה במשרדו של המנהל המיוחד על מנת להגיע להסכמות בנוגע למשך התקופה של תוכנית הפירעון וכן בנוגע לתשלום החודשי. בן היתר יחקור המנהל המיוחד האם החובות של החייב נוצרו בתום לב וכן האם החייב עומד בצו התשלומים וכן מגיש דוחות. יש לזכור כי תוכנית הפירעון נקבעת בהתאם לנתוני התיק ונתוני החייב. הפרמטרים שמנחים הינם ככלל (לא רשימה סגורה): גיל החייב, מועד היווצרות החובות, מצב כלכלי, מצב בריאותי, תום הלב ועוד’.
במידה ולחייב ישנם נכסים ברי מימוש אז טרם גיבוש תוכנית הפירעון, הנאמן יפעל לצורך מימוש הנכסים ורק לאחר מכן יהיה ניתן לדון על האופן בו יסתיים ההליך ובאיזה תנאים.
יחד עם זאת, ומטבע הדברים, לא כל חייב יוכל להיכנס בגדרי ההליך וכן להגיע לכדי סיום עם קבלת הפטר. התנאי הבסיסי לקבלת הפטר הוא תום הלב של החייב.
בהקשר זה יצוין כי תום הלב של החייב נבחן על פני שתי תקופות: התקופה הראשונה: לפני הגשת הבקשה לפשיטת רגל – בנוגע לאופן היווצרות החובות. התקופה השנייה: לאחר הגשת הבקשה – לגבי אופן התנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל. (ע”א 5503/92 קירצמן ואח’ נ’ כונס הנכסים הרשמי).
כתוצאה מכך קורה לא פעם שהליכי פשיטת רגל הנפתחים, אינם מסתיימים בפועל בהפטר חובותיו של החייב, כי אם בביטול ההליך. במקרה של ביטול ההליך ימצא את עצמו החייב שוב מתמודד עם חובותיו בהוצאה לפועל.
סיבות לביטול הליכי פשיטת רגל ביוזמת החייב או בשל העדר תום הלב:
פקודת פשיטת הרגל מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לאפשרות ביטול ההכרזה על פשיטת רגל, אך זאת לא רק מסיבות הנזקפות לחובתו, אלא גם מסיבות העומדות לזכותו, וזאת כפי שיפורט להלן:
- אישור הסדר נושים – בהתאם לסעיפים 52 ו-53 לפקודת פשיטת הרגל, הנושים רשאים להחליט על קבלת הצעת פשרה או הסדר לפירעון החובות המגיעים להם מאת פושט הרגל- הסדר נושים. במידה ובית המשפט אישר את ההסדר, בסמכותו לבטל את הכרזת פשיטת הרגל. במקרים בהם נכסי החייב לא הוקנו לאדם אחר, הם יוחזרו לחייב לאחר ששילם את מלוא סכום הפשרה.
- פרעון חובות החייב במלואם – בהתאם לסעיף 55 (א) לפקודה, אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שחובותיו של החייב נפרעו במלואם, רשאי בית המשפט, לבקשת ל אדם מעוניין, לבטל את הכרזת פשיטת הרגל של החייב, וממילא לבטל את כל ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליך זה. הודעה על ביטול הליכי פשיטת הרגל תפורסם בעיתון יומי וברשומות. בהתאם לסעיף 55 (ג) לפקודה, ויתור מותנה על חוב שנתבע בפשיטת רגל, לא ייחשב כפירעון מלא של החוב. כמו כן, חוב שחלק עליו החייב יראוהו כנפרע במלואו, אם הוא נתן התחייבות, בסכום ובערובה שאישרם בית המשפט, לשלם את הסכום שייפסק במשפט על פרעון החוב או הנוגע לו ואת הוצאות המשפט. במידה ואי אפשר למצוא את הנושה, ניתן לפרוע לו את החוב באמצעות תשלומו במלואו לקופת בית המשפט.
- החייב לא היה צריך להיות מוכרז כפושט רגל מלכתחילה – בהתאם לסעיף 55 (א) לפקודה, בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה אם הוא נוכח לדעת שהחייב לא היה צריך להיות מלכתחילה מוכרז כפושט רגל. על פי סעיף 18ה (2) לפקודה אין להכריז על חייב כפושט רגל אם בקשתו לפשיטת רגל הוגשה שלא בתום לב ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או במידה והוא יכול לפרוע את חובותיו. שכן, אין כל הצדקה לתת קרש הצלה לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. אין להשלים עם מצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה לעיר מקלט מפני הנושים, וזאת כפי שקבע בית המשפט העליון.
לפיכך, אם הוכח שהחייב הגיש את הבקשה לפשיטת רגל בחוסר תום לב, אזי בית המשפט יכול לבטל את הכרזתו כפושט רגל.
דוגמאות מהפסיקה בנוגע לחוסר תום לב בהליך פשיטת רגל:
דוגמאות לחוסר תום לב שנדונו בפסיקה הינן כאשר המדובר ביצירת חובות בדרכי רמיה, פיזור צ’קים, חתימה על ערבויות רבות ללא הסבר המניח הדעת, וזאת כפי שנקבע בפשר (ב”ש) 8469-08 ורוניקה ניקוטין נ’ כונס הנכסים הרשמי, ע”א 1190/09 אברהם ששוני נ’ הכונס הרשמי, פש”ר 3153-09 כץ נ’ כונס הנכסים הרשמי. חובות שנוצרו ע”י הימורים, כפי שנקבע בהליך ע”א 4892/91 אשכנזי נ’ כונס הנכסים הרשמי, חייב אשר מבריח נכסים אינו פועל בתום לב, כאמור בהליך ע”א 149/90 קלאר נ’ כונס הנכסים הרשמי, ועוד.
- החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל – בהתאם לסעיף 55 (ב) לפקודה, אם נוכח בית המשפט כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל רשאי הוא לבטל את הליכי פשיטת הרגל של החייב. יחד עם זאת, אין די בביטול ההכרזה כדי לבטל באופן אוטומטי גם את הפסלות על פי דין הנובעת מההכרזה, אלא אם בית המשפט החליט להסיר גם אותה.
דוגמאות לניצול לרעה של הליכי בית המשפט אשר נדונו בפסיקה עוסקות בעיקרן בהפרת התחייבויות החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל שלו, כגון: אי ביצוע התשלומים החודשיים, אי הגשת דוחות תקופתיים, חוסר שיתוף פעולה עם הכונס הרשמי, וכד’. סיבות נוספות הינן במידה והוכח כי הבקשה לפשיטת רגל הוגשה על ידי החייב רק בכדי לדחות הליכי גבייה של ההוצאה לפועל, כאשר החובות נוצרו בזלזול מצד החייב או בעקבות ניהול עסק כושל במודע, כאשר החייב ממשיך ליצור חובות באופן בתי אחראי לאחר הכרזתו כפושט רגל, ועוד.
שינוי מגמה בשנים האחרונות ונקיטת גישה מקילה במקרים של חוסר תום לב בהליך פשיטת רגל:
חרף האמור, בשנים האחרונות מסתמן שינוי בגישת בית המשפט העליון שלפיה במקרים של חוסר תום לב מובהק היורד לשורש ההליך, יש להכריז על החייב כפושט רגל ולהעביר את מרכז הכובד והדיון בדבר תום הלב לשלב הסופי של ההליך – להפטר ( ע”א 9782/05 טנג’י נ’ קריספין).
להלן יובאו מספר פסקי דין שנתנו בשנים האחרונות שבהם בתי המשפט מצאו לנכון להקל עם חייבים כדלקמן:
א. ע”א 3376/11 רוזנברג נ’ הכנ”ר: בעניין רוזנברג נדונה בקשת חייב להכריז עליו כפושט רגל. אותו חייב הורשע שירה במתלוננים שעה שהיה תחת השפעת אלכוהול. החייב ריצה מאסר ואף שילם קנס למתלוננים שנקבע במסגרת הרשעתו בהליך הפלילי. לאחר מכן, הוא נתבע בהליך אזרחי כאשר חוב זה הביא אותו לכדי חדלות פירעון וכן לפניה להליך פשיטת רגל. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להכריז על החייב פושט רגל מהטעם שיצר את חובותיו באי חוקיות מהותית ושנוגדת את תקנה הציבור. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע כי אין בעובדת האי החוקיות של יצירת החובות בכדי לשלול את תכלית הליך פשיטת הרגל. להלן פיסקה י”ט לפסק הדין:
“דומה, כי תכליותיה של פקודת פשיטת הרגל שעיקרן הגנה על הנושים ושיקום החייב, אין בהן כשלעצמן כדי ללמד שחובות שנוצרו בגדרי פעילות שאינה חוקית או אינה מוסרית, כדי למנוע מהכרזה על חייב פושט רגל. זכויות הנושים וחלוקה הוגנת ויעילה של כספי החייב אינן תלויות בשאלה מה מקור החוב, וגם הרציונל של שיקום החייב אינו תלוי במהות החוב”.
בית המשפט מונה שיקולים נוספים:
“אל מערך השיקולים שמנינו דומה כי יש להוסיף את סוג הפעילות הבלתי חוקית. כך למשל בפעילות כלכלית כגון הימורים, ישנו פן כלכלי ב”נסיבות מחמירות” של מעורבות כסף “כשר” עם כסף “מזוהם”. עוד יש לתת את הדעת לכך שההחלטה שלא להכריז על חייב כפושט רגל מהוה הלכה למעשה סנקציה נוספת כנגד החייב מעבר להליכים שננקטו נגדו”.
ב. ע”א 3083/13 פלונית נ’ יפים שיכמן (11.1.15): בית המשפט העליון החליט שיש לאפשר לחייב אשר הורשע בעבירות סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות להיות מוכרז כפושט רגל. החייב הורשע ונדון למאסר של 11 שנים. אחת הקורבנות שמה קץ לחייה בשעה שהחייב ריצה את מאסרו. בתה של המנוחה תבעה את החייב בעילה נזיקית ונפסק לה לבסוף סכום פיצוי בסך של מיליון ₪. החייב פנה להליך פשיטת רגל. הבת התנגדה מהנימוק כי החובות נוצרו בחוסר תום לב ובניגוד לתקנת הציבור. בית המשפט המחוזי דחה את עמדתה ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון. הערעור נדחה.
התמודדות עם החלטה על ביטול הליכי פשיטת רגל
במסגרת רע”א 1629/12 לוי נ’ שרון קבע בית המשפט העליון כי הדרך הראויה להשגה על החלטה המבטלת הליכי פשיטת רגל הינה באמצעות הגשת ערעור בזכות ולא באמצעות בקשת רשות ערעור.
במסגרת רע”א 2525/13 שרה ארחה נ’ עו”ד ארז חבר ואח’, שב בית המשפט וחידד החלטה זו, בקובעו כי הדרך הראויה לפעול כנגד החלטה בדבר ביטול הליכי פשיטת רגל הינה באמצעות הגשת ערעור בזכות על ההחלטה ולא באמצעות בקשה לעיון חוזר, לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל. לפיכך, כי אם וככל שבכל זאת הוגשה בקשה לעיון חוזר, לא יהא בה כדי לעצור את המועד לערעור על החלטת הביטול.
** למידע מאתר משרד המשפטים על הליך פשיטת רגל לחצו כאן.
עומד בפני פשיטת רגל ולא יודע למי לפנות?
משרד עו”ד דורה כהן ויצמן ושות’ יעניק לך ייעוץ וליווי מקצועי עד להיחלצות מנטל החובות.
✓ ניסיון של למעלה מ17 שנים בליווי חייבים ✓ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ✓ נבחרי BDI CODE
לייעוץ מעורך דין במשרדנו ללא התחייבות. צרו קשר או חייגו לטלפון: 03-6093833
