פשיטת רגל – משמעות ההליך
אנו חיים במציאות כלכלית לא פשוטה, בה רבים נקלעים לחובות שאינם יכולים לפרוע. בחלק מן המקרים, הדבר הנכון והכדאי ביותר לחייב, הוא הכרזה על פשיטת רגל.
עורכי דין פשיטת רגל ממשרדנו, יעניקו לך סיוע משפטי וליווי מקצועי, החל משלב קבלת ההחלטה להגיש בקשה להכרזה על החייב כפושט רגל, דרך ליווי מלא לכל אורך ההליך ועד לסיום ההליך וקבלת ההפטר המיוחל. כל זאת, במטרה להקל על החייב ולנהל את התהליך כולו במקסימום יעילות ומינימום נזק.
פשיטת רגל יכולה להיעשות הן ביוזמת החייב עצמו והן ביוזמת הזוכה. אדם אשר אינו יכול לפרוע את חובותיו לנושיו רשאי להגיש בקשה לפתיחת ההליך ולקבלת הפטר מחובותיו. כמו כן, אף נושה רשאי לבקש מבית המשפט להכריז על אדם כלשהו כפושט רגל.
ביום 15.9.2019 נכנס לתוקפו חוק פשיטת רגל החדש שנקרא: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק למעשה הכניס שינויים רבים להליך פשיטת הרגל. השינויים הבולטים שהוכנסו לחוק החדש, הינם בנושאים הבאים:
א. חובות עד 150,000 ש”ח, ההליך יתנהל בלשכות הוצאה לפועל ייעודיות.
ב. חובות מעל 150,000 ש”ח יתנהלו בבית משפט השלום במקום במחוזי.
ג. בוטל הליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל.
ד. כעבור 12 חודשים בהליך פשיטת רגל, החייב יקבל הפטר בתנאי שיעמוד בתוכנית פירעון (תוכנית תשלומים) לתקופה בת כ -3 שנים (למעט במקרים חריגים).
ה. אגרת פשיטת רגל נותרה על סך 1,600 ש”ח.
למעבר למדריך לחוק פשיטת רגל החדש ליחצו כאן!
עומד בפני פשיטת רגל ולא יודע למי לפנות?
משרד עו”ד דורה כהן ויצמן ושות’ יעניק לך ייעוץ וליווי מקצועי עד להיחלצות מנטל החובות.
✓ ניסיון של מעל 17 שנים בליווי חייבים ✓ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ✓ נבחרי BDI CODE שנתיים ברציפות
לייעוץ מעורך דין במשרדנו ללא התחייבות. צרו קשר או חייגו חינם לטלפון: 03-6093833
פשיטת רגל: מהי מטרת ההליך?
תכליתו של ההליך הינו להביא לכך שכל נכסי החייב יכונסו ימכרו והתמורה תעבור לנושים. על כן חייב אשר אין לא כל נכסים יעדיף (לא בכל המקרים) ללכת דווקא להליך איחוד תיקים או מוגבל באמצעים בגין הוצאה לפועל שכן הליכים אלו עשויים להיות זולים יותר.
אך באם החייב הבריח נכסים או שהזוכה יודע שהוברחו נכסים כ – שנתיים לפני חדלות הפרעון אזי מצד החייב יעדיף הוא ללכת אל הוצאה לפועל שכן שם לא ניתן לבטל את המכירה.
הנושה מנגד יעדיף ללכת להליך פשיטת הרגל שכן החוק קובע כי נכס שהועבר שנתיים לפני (הועבר כמובן ללא תמורה או בתמורה פחותה או במתנה) יושב לקופת הנאמן.
כמו כן אם ההענקה נעשתה יותר משנתיים אך פחות מעשר שנים יאלץ החייב או מקבל הרכוש להוכיח כי ביום הענקת הרכוש יכל החייב לפרוע את כל חובותיו גם ללא הנכס שאם לא יוכח הרכוש יועבר לקופת הנאמן.
שלבי הליך פשיטת רגל
את הבקשה להליך יש להגיש לכונס באותו מעמד, יש לשלם אגרה בסך 1600 ש”ח כפיקדון. כמו כן את הבקשה עם הקבלה על תשלום האגרה יש להגיש בבית משפט.
ההליך מתבצע אך ורק נגד יחיד או שותפות אך לא ניתן להגיש בקשה זו כנגד חברה שכן לחברה יש הליך מיוחד – פירוק.
תנאים על מנת שאדם יהיה חייב עפ”י פקודת פשיטת הרגל
- בן 18 שנה ומעלה.
- גר בישראל או היה לו מקום מגורים בישראל.
- ניהל עסקים בישראל או ע”י מנהל או מורשה.
- היה חבר בתאגיד שניהל עסקים בישראל.
בקשה לכינוס נכסים ופשיטת רגל
תחילת ההליך היא הגשת הבקשה לכונס הרשמי וכן לבית המשפט מטעם החייב או הנושה בבקשה יש לבקש ליתן צו לכינוס נכסי החייב.
למעשה בבקשה הנושה מבקש להישמר מכלל נושי החייב אשר פועלים כנגדו בנמרצות בהוצאה לפועל ומצד שני לפעול כנגד החייב על מנת שלא יוכל להבריח נכסיו.
עם מתן צו כינוס הנכסים כנגד החייב מעוכבים כל הליכי ההוצאה לפועל כנגדו ויצוין כי עם הגשת הבקשה לרוב מבוקש לעכב את הליכי ההוצאה לפועל.
כינוס אסיפת נושים בהליכי פשיטת רגל
לאחר שבין המשפט מורה על צו כינוס נכסי החייב הכונס הרישמי מכנס אסיפת נושים של החייב שבה יוחלט ע”י הנושים מי יהיה הנאמן לעיתים אף ממנים וועדת ביקורת.
הכרזה על פשיטת רגל ומינוי נאמן
זהו למעשה השלב השני לאחר הבקשה לכינוס נכסים והכרזה על פשיטת הרגל. לבית המשפט מוגשת הבקשה. להלן המגבלות החלות על פושט רגל:
- איסור שימוש בכרטיסי אשראי.
- איסור לייסד תאגיד.
- איסור להיות בעל עניין בתאגיד.
- יוכרז כמוגבל – כלומר לא יוכל לפתוח חשבון בנק וכן למשוך שיקים.
יצוין כי בית המשפט יכול להשיט על פושט רגל תשלום חודשי שישולם לקופת הנאמן.
למעשה כאן נכנס תפקידו של הנאמן – הנאמן תפקידו לממש את כל נכסי החייב ואת סכום המימוש לחלק בין הנושים. כמו כן, הנאמן צריך לחקור אם החייב העלים נכסים ואם כן להשיבם כמו כן הנאמן יבדוק את תביעות החוב של כל נושה ונושה ויאשרם (תביעות חוב).
לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות לחץ כאן
הפטר / ביטול ההכרזה על פשיטת רגל
לאחר שנשלמו כל ההליכים, פושט רגל רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להפטר. לעיתים אף תוגש הבקשה לאחר שהחייב הגיע להסדר מול כלל נושיו.
משניתן הפטר על ידי בית המשפט החייב מופטר מכל חובותיו עובר ליום מתן צו כינוס הנכסים ולמעשה זהו השלב הסופי של ההליך.
ראוי לציין כי באם החייב מנצל לרעה את ההליך המשפטי אזי ניתן לבטל אותו.
נושה אשר רוצה להכריז על חייב כפושט רגל
התראה על פשיטת רגל: הנושה רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי ובה הוא מבקש להכריז על חייב כפושט רגל, האגרה שתשולם לכונס הרשמי הינה 2,086 ש”ח (הסכום משתנה מעת לעת).
התנאים להגשת בקשה לפשיטת רגל
- החוב הינו לא פחות מ – 65,885 ש”ח.
- החוב הינו קצוב ומועד הפרעון הוא כיום או בעתיד.
- מעשה פשיטת הרגל (ראו להלן) אירע כ – 3 חודשים לפני הגשת הבקשה.
- החייב גר בישראל או שהיה גר בישראל שנה לפני הגשת הבקשה או שהיה בעל עסק בישראל או שניהל עסק בישראל או שהיה חבר בתאגיד בישראל.
כאמור התנאי הבסיסי על מנת שבית המשפט יתיר התראה מסוג זה הינה שהחייב עשה מעשה אשר הינו מעשה פשיטת רגל.
העילות המהוות מעשה פשיטת רגל:
- העברת מרמה או מתנת מרמה: כאשר החייב נתן במתנה נכס מסוים ייחשב הדבר כמעשה פשיטת רגל והנושה יוכל לבקש מבית המשפט להכריז על החייב כפושט רגל.
- העדפת מרמה: החייב העביר נכס או שיעבד נכס לנושה פלוני כאשר הוא נותן לאותו נושה עדיפות על פני שאר הנושים מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מאותו הנושה כמו כן בעת אותה העברה החייב אינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כלפי נושיו.
- כאשר החייב ברח מהארץ על מנת להתחמק מחובותיו.
- החייב מתחמק מנושיו: לדוגמא: ירד למחתרת ולא ניתן לאתרו, עזב את מקום מגוריו ועוד.
- נכסי החייב עוקלו ונמכרו בהליך הוצאה לפועל.
- כאשר החייב הגיש בקשה להליך.
- כאשר החייב הודיע לנושה כי אין עוד בכוונתו לשלם את חובו.
- החייב לא מילא אחר ההתראה.
מועד המצאת ההתראה לחייב חייב להיות תוך 30 יום מיום שאישר בית המשפט את המצאת ההתראה.
המידע באתר הנו מידע כללי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורכי דין בעלי ניסיון וידע בתחום זה. חשוב לקבל סיוע משפטי בהקדם האפשרי, לכל צעד שלכם משמעות ובכדי לקבל את ההחלטות הנבונות והאסטרטגיות ביותר – חשוב שיעמוד לצידכם איש מקצוע מהשורה הראשונה.
הרפורמה החדשה בהליך פשיטת רגל:
מבוא:
בשנות ה 90 של המאה ה – 20 חוקקה הכנסת תיקון לחוק ההוצאה לפועל בשל העובדה כי אותה העת שערי הליך פשיטת הרגל היו נעולים בפני חייבים. לאור האמור, תוקן חוק ההוצאה לפועל בשנת 1994 והוסף פרק “חייב מוגבל באמצעים” (איחוד תיקים). הליך זה איפשר פירעון החוב בתשלומים אך אין הוא מביא את ההליך לכדי מחיקת החובות. בשנת 1996 תיקנה הכנסת את פקודת פשיטת הרגל ופתחה את שערי הליך פשיטת רגל לחייבים שיוכלו למחוק את חובותיהם ולקבל הפטר כעבור מספר שנים. לאחר התיקון לפקודת פשיטת הרגל, מספר הליכי פשיטת הרגל שנפתחו ביוזמת חייבים עלה בהתמדה: בשנת 1996 נפתחו 309 הליכי פשיטת רגל: בשנת 2004 נפתחו 1,524 הליכי פשיטת רגל: בשנת 2012 נפתחו 10,355 הליכי פשיטת רגל והמספר רק גדל.
חרף האמור והשינוי משנת 1996, חייבים רבים נותרו בהליך פשיטת רגל שנים רבות ללא קבלת הפטר מהחובות, וזאת ללא כל תכלית או סיבה מוצדקת. על מנת להמחיש את הדברים ,על קצה המזלג: בשנים 2003-2010 נתנו כ – 23,406 צווי כינוס נכסים (הצו הראשון שמתקבל לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל) מתוכם רק 6,805 תיקים הסתיימו בהפטר, 5,166 תיקים בוטל ההליך והיתר – 11,435 תיקים עדיין תלויים ועומדים.
לאמור, הגורמים האמונים על ההליך (בימ”ש, כונס הנכסים ובעלי התפקיד), לא נתנו את דעתם לשאלת הטעם שבהמשכות ההליך ואף לא נערכה בחינה בנוגע לעניינים כגון: בכמה אחוזים, אם בכלל, יגדל הפירעון לנושים, מהו העיתוי בו יש לסיים את ההליך וכן בחינה מושכלת של היעילות שבהימשכות ההליך.
בפועל, התכליות שבהליך מצד החייב – לקבל הפטר ולהתחיל בחיים חדשים ומצד הנושים – קבלת דיבידנד ראוי, לא הוגשמו כראוי או לא הוגשמו כלל. תימוכין לאמור ניתן ללמוד מהנתונים הבאים: בבדיקה שערך כונס הנכסים הרשמי בשנת 2013, נמצא כי הימשכות ההליך לאורך שנים רבות, אינה בהכרח מגדילה את הפירעון לנושים. כך נמצא כי סך הכספים בממוצע שנצברו בקופת פשיטת הרגל בתיקים שנפתחו בין השנים 2000-2010 עומד על סך של 34,329 ₪ בלבד. ממוצע תביעות החוב שאושרו עמד על סך של 610,721 ₪. לאמור, תשלום דיבידנד ממוצע בשיעור של כ 5% בלבד לנושים.
מלבד החייב והנושים, אף המערכת הציבורית יוצאת נפסדת מחוסר היעילות והתארכות ההליכים. ללא אופק ברור ומטרות מוגדרות, נערמו תיקי פשיטת הרגל במשרדי הכנ”ר ואף נוצר עומס מיותר על בתי המשפט בשל קביעת דיונים מיותרים בנושאים משניים כגון – הפחתה בצווי התשלום ועוד’.
לאור כל האמור, ביום 1.9.2013 יצאה הרפורמה החדשה בהליך פשיטת רגל שעיקריה יובאו להלן:
- כעבור 18 חודשים מיום מתן צו הכינוס (הצו הראשון שמתקבל בהליך), יקבע מועד דיון לחייב בנוגע לאישור תוכנית פירעון. תוכנית פירעון הינה למעשה תשלום חודשי שאמור להימשך, ככלל, בין 3 ל – 4 שנים.
- עם סיום תוכנית הפירעון, החייב יקבל הפטר חלוט מחובותיו.
מיתוס שצריך לנפץ – האם לאחר 18 חודשים החייב מקבל הפטר מהחובות?
לאור הפרסומים הרבים שנפוצו לאחרונה, יש להבין כי הרפורמה החדשה אינה באה לקצר הליכים. הרפורמה באה לתת ודאות לחייב ולנושים וכן ליעל את הליך פשיטת הרגל ולמנוע בזבוז (מיותר) של משאבים ציבוריים.
בהחלט ניתן לאחר 18 חודשים להוון את תוכנית הפירעון ולקבל הפטר (לדוגמא: תוכנית פירעון למשך 3 שנים עם תשלום חודשי של 1,000 ₪=36,000 ₪), אך הרפורמה אינה קובעת כי לאחר 18 חודשים חייב יקבל הפטר, אלא במקרים קיצוניים וחריגים, כפי שקבוע בפקודת פשיטת הרגל.
עומד בפני פשיטת רגל ולא יודע למי לפנות?
משרד עו”ד דורה כהן ויצמן ושות’ יעניק לך ייעוץ וליווי מקצועי עד להיחלצות מנטל החובות.
✓ ניסיון של למעלה מ-17 שנים ✓ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ✓ נבחרי BDI CODE
לייעוץ מעורך דין במשרדנו ללא התחייבות. צרו קשר או חייגו חינם לטלפון: 03-6093833
לכניסה לאתר משרד המשפטים -הגשת בקשה לפשיטת רגל לחצו כאן.